גילה קדוש דדון - דוקטורנטית חינוך מיוחד

אסטרטגיות למידה – ללמוד איך ללמוד

מהן אסטרטגיות למידה?
אסטרטגיות למידה הן הכלים שבהם אנו משתמשים על מנת להבין וללמוד חומר חדש או מיומנות חדשה. התכנים הנלמדים באסטרטגיות למידה הם:
פיתוח קריאה יעילה – איך ניגשים לטקסט, אבחנה בין עיקר לטפל וארגון המידע שבטקסט.
אחסון ושליפת מידע מהזיכרון – עיבוד הטקסט לתרשימים על פי מאפייני הזיכרון האישיים.
“פיצוח" שאלות פתוחות ושאלות אמריקאיות.
פיתוח כתיבה יעילה – מודלים לארגון ולכתיבת תשובות.
עקרונות ניהול זמן יעיל – ארגון זמן במהלך תקופת הלימודים, תקופת המבחנים ובזמן מבחן.
 
למה מועילות אסטרטגיות למידה?

לימוד והקנייה של אסטרטגיות למידה מאפשרים לתלמיד לרכוש מיומנויות למידה, אשר הופכות את הלמידה ליעילה יותר ומשפרות את תחושת המסוגלות והעצמאות של התלמיד. בדרך זו לומד התלמיד להתמודד עם יותר משימות ולהשקיע בהן פחות אנרגיה, הוא מקבל מיומנויות החסרות לו ומחזק את מיומנויותיו החלשות יותר, לומד כלים, טכניקות וגישות המאפשרות לו להתגבר על קשיים ולעקוף מחסומים בהם הוא נתקל בלימודיו.
 
למי מיועדות ועוזרות אסטרטגיות הלמידה?

אסטרטגיות הלמידה יכולות לעזור לכל אחד, בין אם הוא תלמיד בית ספר (בכל רמה), בין אם הוא סטודנט ובין אם מבוגר שמעוניין לשפר את יכולות הלמידה שלו. אסטרטגיות הלמידה עוזרות במיוחד לתלמידים בעלי לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. תלמידים אלו נתקלים בקשיים גדולים יותר בתחומי הארגון, הקליטה, הזכירה, העיבוד והפלט, משום שהם רגישים יותר לגירויים חיצוניים ולרוב מתקשים להתמודד עם מצבים כגון: דחיינות, שכחנות, מוצפות, מתח, תכנון, לחץ זמן, התמדה והשלמת משימות.
 
איך ניתן לקשר בין אסטרטגיית הלמידה הנחוצה לנושא שבו יש קושי?

הדרך היעילה ביותר לקשור בין אסטרטגיות הלמידה לנושאים הנלמדים בבית הספר היא לעבוד על המקצועות בהם נתקל התלמיד בקושי ודרך העבודה ללמד את אסטרטגיית הלמידה הנחוצה לנושא המסוים. כמו כן יש לעבוד עם הילד בדרך המתאימה לו (דרך דימויים, משחקים ועזרי למידה, הסברים בעל פה ו/או בכתב וכיו"ב). דוגמאות לכך ניתן לראות כאשר מלמדים את הילד "לפצח" שאלות ולפתח כתיבה יעילה דרך עבודה על הכנת שיעורי בית במקצועות הומניסטים, כאשר מקנים אסטרטגיות להתארגנות יעילה דרך התכוננות למבחן ולימוד ותרגול של שיטות זכירה כאשר לומדים מתמטיקה.
 
 

 
בניית תכנית עבודה אישית
כל ילד /נער/מתבגר שמגיע אלי נערך לו אבחון דידקטי מערכתי ודינאמי, אלא אם כן הגיע עם אבחון מעודכן ממקום אחר ואז אני בודקת את חוזקותיו וחולשותיו ובונה עבורו תוכנית למידה התואמת את פרופיל הלמידה שלו.
מטרת האבחון המרכזית : איתור נקודות החוזק, החולשה ומקור הקשיים על מנת לבנות תכנית עבודה אישית מותאמת הן במסגרת הקליניקה שם אני מלמדת אותו אסטרטגיות למידה על החומרים שהוא מתמודד איתם בבית הספר  והן מתן המלצות/התאמות למבחנים בבית הספר/לבגרויות/לאוניברסיטה .
בהמשך לאבחון המערכתי ייתכן ויינתנו המלצות להרחבת אבחון לתחומים נוספים, כגון: פסיכולוגי, נוירולוגי, ריפו בעיסוק, ריפוי בדיבור ועוד.
עם סיום האבחון ממפים לנקודות חוזק וחולשה, במטרה לחזק את התחומים החלשים, תוך השענות על נקודות החוזק.
 
דוגמה לבניית תכנית עבודה אישית על סמך אבחון דידקטי בקריאה- כתיבה


ד' תלמיד כיתה ג' הופנה אלי לאבחון מערכתי ודינאמי , עקב קשיים בקריאה ובכתיבה בבית הספר ואי שליטה מלאה בקוד הפענוח.בתהליך האבחון נבדקו כישורי הלמידה והמעבדים הבסיסיים של ד', וכן זוהתה לקות למידה שמקורה במעבד פונולוגי לקוי המקשה עליו בסינטזה ואנליזה שמיעתית(מעבד זה עומד בבסיס רכישת שפות).

להלן פרופיל הלמידה של ד' המזהה את חולשותיו וחוזקותיו:


נקודות חוזק שנגזרו מן האבחון:
\  1 \   הרגלי למידה לא טובים: אין שיטתיות וסדר, אינו מפעיל בקרה ואינו מתקן בשעת הצורך.
\ 2  \   חשיבה מילולית ובלתי מילולית תקינות.
\3   \   כתב יד לא קריא ולא ברור(אין התייחסות למוסכמות הכתיבה).
\  4 \   ארגון כתיבה לא תקין.
\ 5  \   הבחנה חזותית תקינה..
נקודות חולשה:
\  1 \   תהליכי שליפה מהזכרון איטיים.
\  2 \   ערוצי קלט: קושי /לקות במודעות הפונולוגית ובזכרון הפונולוגי, קושי בזכירת רצפים חזותיים.
\   3\   אינו שולט ביסודות הקריאה (לוח הצרופים).
\4   \   קריאה איטית ומשובשת.
\  5 \   קשיים בהבנת הנקרא.
\  6 \   שגיאות כתיב רבות.
 
לאור ממצאים אלו דורי  שולב במסגרת פרטנית אצלי בקליניקה.
העבודה עימו מתבססת על חיזוק תשתית הקריאה שמתחלק למספר תחומים:
1.    1.   מודעות פונולוגית (בידוד צליל בראש מילה, פרוק מילים למרכיבים שמיעתיים, מיזוג- חיבור מילים למרכיבים שמיעתיים).
2.    2.   לימוד חוקי התנועות והקניית ידע בקריאת צרופים, תוך התבססות על ידע קודם.
3.    3.   העשרת הלקסיקון האורתוגרפי (תבניות מילים- קריאת מילים שלמות), במטרה לפתח דיוק ואוטומטיות, על מנת לפתח קריאה שוטפת ומהירה.
4.    4.   אסטרטגיות למידה לשיפור הבנת הנקרא:
\   \   טרום קריאה- השערת השערות לפי כותרת, איור ורמזים מבניים (שיר, סיפור וכו').
\   \   מהלך הקריאה- עיבוד הטקסט פיסקה אחר פיסקה, באור מילים קשות, סימון רעיונות מרכזיים, מילות מפתח.
\   \   סיכום קריאה- אינטגרציה של המידע מהטקסט כולו בצורת תרשים זרימה, טבלאות, סיכומים, מענה לשאלות ועוד.
5.    5.   כתיבה
\   \   לימוד מוסכמות וחוקי הכתיבה.
\   \   ניסוח והבעה בכתב: תשובות מלאות לשאלות, הקניית מיומנויות של כתיבת סיפור, סיכום, שאילת שאלות ועוד.
 
במהלך כיתה ג' דורי  למד במסגרת הפרטנית  פעמיים בשבוע, ובסוף השנה נערכה הערכה מעצבת, ולהלן ממצאי ההערכה:
\   \   דורי  שולט ברוב חוקי התנועות.
\   \   חל שיפור מהותי בקצב הקריאה.
\   \   דורי  מסוגל להתמודד עם טקסטים ברמת קריאות של כיתה ג'.
\   \   חל שיפור בתהליכי הבנת הנקרא.
\   \   ניכר שיפור בארגון הכתיבה ובתהליכי ניסוח (מקפיד על סימני פיסוק, תשובות מלאות לשאלות).
\   \   ע. מסוגל לכתוב סיפורים קצרים: סיכום לסיפור שקרא, סיפור למדרש תמונה.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים