מהי לקות למידה

מהי לקות למידה?

 "ליקויי למידה" או "לקות למידה" הוא מונח שאומץ על ידי מומחים בארץ ובעולם המערבי לשם הגדרת ליקויים הנגרמים כתוצאה מהפרעות שמקורן במערכת העצבים המרכזית. לקות הלמידה היא מולדת(האדם נולד איתה ובד"כ קיים מרכיב גנטי במשפחה) ומקורה בשיבושים במערכת העצבים המרכזית. לקות זו אינה 'מחלה', וככזאת אינה עוברת עם הגיל או בעקבות הוראה מתקנת/משקמת וכו'.

למרבית המאובחנים עם "לקות למידה" נמצא כי יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אך הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי (התחום הקוגניטיבי כולל את תפקודי השפה והחשיבה, התמצאות המרחב ובזמן, הזיכרון, הקשב והריכוז), ביכולתם המוטורית ובתאום התנועתי- תפיסתי שלהם.

כיום,ניתן להכליל ולומר כי "ליקויי למידה" מתייחס לקבוצת הפרעות שונות(שמקורן במערכת העצבים המרכזית) המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות בסיסיות:יכולת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם, בהתאם לגיל. "ליקויי למידה" יכולים להתגלות בכל גיל. הם יכולים להופיע עם קשיים אחרים (פגיעה חושית, הפרעות רגשיות או סביבתיות וכו'), ללא קשר אליהם.

על פי המדריך האבחוני DSM-IV, ההגדרה המקובלת ביותר בעולם המערבי לצורך קביעת אבחנה של לקות למידה היא שמדובר במצב שבו הישגי היחיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה, חשבון או בהבעה בכתב, המועברים באופן אישי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו (פער שלוש שנים) השכלתו ורמת המשכל שלו(מתוך הויקפדיה).

בעיות למידה אלה מפריעות למאובחן במידה רבה להגיע להישגים אקדמיים בבית הספר/אוניברסיטה או לפעולות החיים היומיומיות, המחייבות כישורי קריאה, אנגלית, חשבון או כתיבה. ברבים מן המאובחנים נמצא פער משמעותי בין רמת ההשקעה לרמת ההישג ועל פי רוב האדם עם לקות הלמידה אינו מצליח לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

לקויות הלמידה באים לידי ביטוי בשלושה תחומי תוכן משמעותיים והם: תחום קוגניטיבי(חשיבה):

 ליקויים בקשב ובריכוז(האדם מתקשה למקד עצמו לאורך זמן). ·

ליקויים בתחום השפתי הבאים לידי ביטוי בקושי בשיום ובשליפה,במבנה משפט לקוי ובחוסר בהירות חשיבתית. ·

ליקויים בתפיסה השמיעתית, החזותית, תנועתית.

 ליקויים התכלול הבין-חושי, בעיקר בערוצים החזותי והשמיעתי. ·

ליקויים בהתמצאות במרחב והתמצאות בזמן. ·

 ליקויים בזיכרון העבודה(קשיים בשחזור החומר במבחנים ובעבודות)קשיים בזיכרון החזותי/שמיעתי לטווח המיידי ו/או הארוך. ·

ליקויים שונים בחשיבה הקוגניטיבית הבאים לידי ביטוי בהעדר אסטרטגיות למידה להתמודדות עם חומר לימודי כתוב, קשיים ניהוליים,

קשיים במיקוד ובהקצאת הקשב לאורך המשימה.

נוקשות חשיבתית וקושי לעבור ממשימה למשימה.

תחום התנהגותי: קשיים אלה באים לידי ביטוי באי שקט מוטורי המקשה עליהם לשבת במקום לאורך זמן ולתנועתיות גבוהה,באימפולסיביות, קשיים בניהול זמן,קשיי ארגון ותכנון, ביצוע איטי ועוד. תחום רגשי חברתי: בעיות רגשיות עלולות להתפתח עקב כישלונות חוזרים ונישנים ותחושת חוסר אונים, המובילים להתפתחות דימוי עצמי נמוך וחרדות.

לחלק מן התלמידים המאובחנים כתלמידים עם לקויי למידה ישנם קשיים גם במיומנויות חברתיות והם מגלים קשיי הסתגלות חברתית ורבים מהם במחקרים מדווחים על תחושת בדידות גבוהה.

 חשוב לזכור כי: - אינדיבידואלים עם ליקויי למידה מרכיבים קבוצה הטרוגנית. - קיימים מאפיינים רבים של לקויות, אך כל אחד הוא  יחיד ומיוחד ויציג בתמונת הלקות שלו חלק מן המאפיינים .

לקות הלמידה לאורך השנים תיתן ביטויים תפקודיים אחרים וזה תלוי במיומנויות שאיתם נדרש היחיד עם לקות הלמידה לבצע.

השכיחות ללקות למידה ,היא בין 10%-15% באוכלוסייה המערבית.

סימפטומאתולוגיה:

לקות למידה באה לידי ביטוי במגוון תופעות שלא כולן מצויות בילד אחד. לכן תיתכנה תמונות שונות של לקויות למידה ,שהמשותף בניהן הוא המקור העיקרי לתווים הדומים המתגלים בממצאי האבחונים. הניסיון לאורך השנים, מלמד כי זיהויו של ילד /מתבגר לקויי למידה היא משימה מורכבת. ילד /מתבגר המוגדר כך, עשוי להיות בעל בעיות למידה ייחודיות(דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה,לקות בקשב ובריכוז, לקות שפתית, לקות לא מילולית ועוד).

להלן אפיונים בולטים אצל ילדים בעלי לקות למידה:

חוסר ארגון והיסח דעת-בא לידי ביטוי באי סדירות, בקושי לגייס כוחות קשב לאורך זמן, במוסחות גבוהה לרעשי רקע. הילד/המתבגר נראה כבלתי מסוגל להתחיל משימה כלשהי באופן עצמאי. הוא מפריע לעצמו בהשלמת משימות, ונעשה מתוסכל יותר ויותר כאשר עליו להשלים מטלות. ייתכן שיתחיל את ביצוע המטלה בכיוון הנכון, אולם בהמשך, התהליך יתקלקל ולבסוף יסתבך באין מוצא. הוא יגלה קשיים בסינון רעשים וניראה כאילו משהו פנימי מניע אותו לאי עשייה או לעשייה חלקית.

פעילות יתר (היפראקטיביות) ההיפראקטיביות באה לידי ביטוי בחוסר שקט פנימי וניראה כאילו יש לו "מנוע". כמו כן, זה יתבטא בקופצנות יתר, בחוסר יכולת לשבת לאורך זמן, בהגזמה בריצה ובקפיצה, במצבים שפעולות אלה אינן נדרשות ובקושי בפעילויות הדורשות שקט וריכוז. התגובות חריפות יותר, הם מתפרצים לדברי האחר, מתקשים לדחות סיפוקים ומתוסכלים אם הדברים פועלים לא כרצונם.

דמות ורקע חלק מהילדים הסובלים מליקויי למידה נצמדים להיבטים הטפלים של הגירוי ומזניחים את הצורה העיקרית. תהליך זה מכונה כהפרעה בדמות ורקע. דוגמה להתנהגות כזאת היא תגובתו של ילד המבקש לזהות תמונה של ילד ועונה "כפתור". אמנם יש בחולצת הילדה כפתור, אך פריט זה מהווה חלק שולי לחלוטין של הגירוי העיקרי, הילדה. סוג זה של תגובה אפשר לראות כבעיה במוקד הלא טיפוסי של הקשב.

אימפולסיביות (חוסר מעצורים) במצב זה המעצורים הפנימיים חלשים ומידת הסבלנות מועטת. ילדים אלה נוטים לתגובות אימפולסיביות ומתפרצים בהתקפי רוגז וכעס – ואז אין אפשרות להרגיעם, להסביר להם, ולהגיע אליהם. התקפים אלה נראים כאילו באו ללא סיבה סבירה, חומרתם אינה עומדת ביחס לגירוי המעורר אותם, ולעיתים מבט הילדים ומראה פניהם הופכים אז "פראיים". אי יציבות רגשית הכוונה לתנודות תכופות ובלתי צפויות בביטוי הרגשות שבהם מתנסה הילד לקויי הלמידה. לפעמים מקרין הוא חום ואמפטיה, ולעיתים אינו מסוגל כלל להביע רגשות. לעיתים יגלה תנודות קיצוניות ובלתי צפויות ברגשותיו כלפי אדם או חפץ – החל בעמדה חיובית מאוד וכלה בעמדה שלילית מאוד. הילד מתואר כאיטי, נוטה לשכוח מה שנתבקש לעשות ומה שלמד, קשה לסמוך עליו, הערכת הזמן שלו מעורפלת, והוא מתעייף מהר יחסית. עם ההתעייפות בדרך כלל עוד יותר יורדת יכולת הריכוז, רמת הארגון והתפקוד, והשליטה העצמית.

 חוסר תיאום חזותי-תנועתי כאשר פעולות השרירים כגון הליכה ותנועת הזרועות, מפותחים לפי הצורך, נוטים חלק מהילדים ליקויי למידה לסבול מקשיים בתיאום התנועות העדינות. לכן, נראים ילדים אלה לעיתים מגושמים, נוטים לשמוט דברים, להתנגש בעצמים ובבני אדם. ומשום כך הם גם חלשים בספורט תחרותי, באומנויות ובמלאכת יד. לרוב מגלה הילד קשיים בתחום המיומנויות הגופניות. הוא אינו מצליח לשלוט שליטה מלאה בתנועות אבריו וגופו אינו פועל במנגנון אחד מותאם ואינטגרטיבי.

דימוי גוף והתמצאות מרחבית -המושג דימוי הגוף מתאר את מודעות האדם על מימדי גופו ומקומו במרחב בהשוואה לתופעות אחרות.ליקויים בתפיסת הגוף גוררים אחריהם קשיים בהתמצאות מרחבית, בהבחנה בין חלקי הגוף ביחסם אל עצמים שונים במרחב.

קיימים בין הילדים ליקויי למידה אלה שלעיתים אינם בטוחים בתפיסת משמעות גופם, מיקום איבריהם, פעולתם ויחסי הגומלין בין חלקיהם השונים. גם אם מודעים לאספקטים הגופניים האלה, לא תמיד מסוגלים לכך.

גישה מוחשית (קונקרטיות) הכוונה היא לנטייתו של ילד/מתבגר לקויי למידה להגיב רק על התנסויות עצמים או מצבים מיידיים. קשה להם לעסוק בדברים שהם מעבר להתרשמות החושית המיידית ולהעריך מצבים מנקודת ראות מושגית. יש להם גם קשיים בהדמיה, בתפיסת האחידות במרכיבים שונים של מצב נתון, בלמידה מהכלל על הפרט ומהפרט על הכלל ובהכללות.

זיכרון -יכולת הזכירה של ילדים עם לקויי למידה עלולה להיות מצומצמת או מוגבלת במידה רבה. זכירה קצרת טווח עלולה להיות פגומה בשל ליקויי ראשוני בקשב. סיבה אפשרית נוספת לזיכרון לקוי  היא היכולת הדלה של הילדים האלה בהבעה מילולית. אנשים נוטים לזכור טוב יותר את אותן התנסויות שהם מסוגלים לתאר במילים

ההבדל בין לקות למידה לקשיי למידה

לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה. לעתים יתכן פער לימודי כתוצאה מכשל דידקטי, הקנייה לא נאותה, חשיפה או אימון בלתי מספיקים או אי שליטה של המנחה או של המורה בתחום הדעת ובדרכי ההקניה של מקצוע הלימוד.

במקרים אחרים יכול הפער לנבוע מקיומם של היבטים רגשיים מכבידים. בכלל זה נסיבות משפחתיות מקשות: יתמות, גירושין, קשיים סוציו אקונומיים, אלימות וכדומה. לכן יש לערוך אבחנה מבדלת באמצעות אבחונים מתאימים (דידקטי, פסיכולוגי או פרא-רפואי) על מנת לקבוע לא רק את מידת הפער ומאפייניו אלא גם את הסיבות לפער זה.