שפה וחשיבה: בתחום זה הילד מגלה קשיים /בעיות בהיגוי, התפתחות איטית של אוצר מילים, קושי בחריזה, חוסר עניין בהאזנה לסיפורים, קושי בזכירה של שמות, צבעים, ספרות ואותיות, שימוש מופרז במילות פקק כמו: "זה", "נו", התבטאות לא מאורגנת, בעיות בבניית משפטים נכונים.
*בתחום
חשבוני : הילד מגלה קושי בתפיסת כמות, קושי בשימור כמות, קושי בבניית רצף עולה ויורד באמצעות ספירה, קושי בסידור על פי גודל, קושי ביישום ובכתיבה של ספרות.
*בתחום
קשב וריכוז: פעילות יתר קיצונית, היסח דעת בולט יחסית לקבוצת הגיל, חוסר התמדה בביצוע מטלות וחוסר השלמה של מטלות, תנודות קיצוניות במצב הרוח, התמודדות לא טובה עם כישלונות, קושי בדחיית סיפוקים:הילד רוצה עכשיו ומייד, קושי לגייס כוחות קשב לאורך יחידת זמן(בריכוז, במשחק עם חבר, בהקשבה לסיפור), ניתוקים מהנעשה בגן, בחדר , בבית, מופנמות גבוהה.
*בתחום
התחום החזותי – מוטורי: הילד מגלה קושי בביצוע משחקים בהם יש להבחין בפרטים, או להבחין בין דמות לרקע, קשיים במוטוריקה עדינה (אחיזת עיפרון, שרטוט, מעבר על קווים דקים,גזירה, צביעה בתוך צורה,רכיסת כפתורים, שריכה ), מסורבלות מוטורית,(נפילות, הפלה של חפצים, היתקלות בחפצים בסביבה), הימנעות מפעולות כמו ציור, צביעה וגזירה.
*בתחום
ההתנהגותי – חברתי: הילד/המתבגר מגלה קושי ביצירת קשרים חברתיים,בהבנת מצבים חברתיים בקבלת חוקי משחק, בעבודה בקבוצות , מתקשה להפסיד במשחק, בוחן מציאות לקוי, קושי בפתרון בעיות חברתיות, ועוד.
כיתות היסוד (א' – ד)
*
קריאה וכתיבה – ראשית: קושי ברכישת אבני היסוד והקוד הפענוח, בשלב יותר מתקדם הילד נמנע מקריאה וכן קושי בלמידת הקשר שבין אותיות וסימני ניקוד לבין הצלילים, קושי בחיבור (סינתזה צלילית והברתית) של חלקי מילה למילה שלמה, שגיאות קריאה(בלבולבין התנועות והצירופים), קריאה איטית(שטף איטי מאוד, קריאה הברתית ולא מוטעמת) שגיאות כתיב יוצאות דופן באיכותן ובכמותן.
*
חשבון – שגיאות רבות בחישוב (חיבור, חיסור, כפל, חילוק), קושי בהבנת מחזוריות לוח המאה, קושי בהבנת המבנה העשורי,קושי בחיבור וחיסור במאונך, כפל במאונך, אי הבנת הקשר בין בעיות בחשבון לבין החישובים. קשיים בהבנת בעיות מילוליות, קשיים בתכנון ובבקרה של התוצרים.
*
שפה וחשיבה – התלמיד משתמש במשפטים קצרים ולעיתים לא נכונים, אוצר מילים דל, קושי בהבעה בעל פה, קושי בארגון חשיבה לכתיבה, דלות שפתית ואי הבחנה בין שפה דבורה לכתובה.
*
התחום החזותי - מוטורי:התלמיד אוחז את העיפרון/עט בצורה בלתי נוחה ו/או לוחץ חזק או חלש מדי על העיפרון , קשיים בעיצוב האותיות ובארגון הכתוב על הדף (אי שמירה על מוסכמות כתיבה,כתב יד בלתי קריא), איטיות במטלות ספורטיביות ובמילוי מטלות הדורשות מוטוריקה עדינה (כמו שרטוט וציור).
כיתות ה' – ח'
*
קריאה וכתיבה – לתלמיד עדיין יש שגיאות קריאה, כמו כן , מגלה איטיות בקריאה ובכתיבה, מגלה הימנעות מקריאה בקול(מודע לקשייו וחסר ביטחון, קשיים בהבעה בכתב (קשיים ניכרים בארגון חשיבה לכתיבה,תחושה שהילד אינו מצליח לבטא במדויק את ידיעותיו, מחשבותיו ורעיונותיו), קשיים ברכישת הקריאה והכתיבה בשפה זרה(מודעות פונולוגית לקויה המצויה בבסיס רכישת שפות), שגיאות כתיב רבות ומגוונות.
*
התחום החזותי מוטורי - התלמיד כותב בכתב יד לא קריא, עדיין מגלה קשיים באחיזת עיפרון או באחיזת עט, התלמיד מסתייג ממיומנויות הדורשות כתיבה ומביע אי רצון בסיסי בכל המשימות הדורשות כתיבה וארגונה בדף.
מכתיבה ואי רצון לכתוב, קשיים בהתארגנות (ארגון ציוד לימודי, ארגון זמן) ועוד.
התלמיד מגלה איטיות רבה בכתיבה ועל פי רוב אינו מספיק להעתיק מן הלוח.
סימנים מחשידים בגיל תיכוןובלימודים אקדמיים גבוהים
*
קריאה וכתיבה – התלמיד מגלה פער ניכר בין ההבעה בעל פה להבעה בכתב לטובת ההבעה בעל פה, התלמיד מגלה קושי בלמידה עצמאית וזקוק כל הזמן לעזרת מתווך/מורה/מדריך/הורה בשל חוסר ביטחון ופערים לימודים שנוצרו ומקשים על הבנתו, ירידה ניכרת בהישגים לימודיים ביחס לשנים קודמות.
*
שפה וחשיבה – התלמיד נותן פעמים רבות פירוש מוטעה של מידע, התלמיד מגלה קשיים למזג ידע ממספר טקסטים, התלמיד מגלה קושי בתפיסת רעיונות מופשטים ובהבעתם בעל פה או בכתב, התלמיד מגלה קושי בהפעלת אסטרטגיות למידה יעילות ו"קופץ" למשימה עוד בטרם הבינה, כמו כן, מגלה קושי בזכירה של חומר לימודי למבחנים ובשיחזור החומר בזמן המבחן , למרות התכוננות.
*
זיכרון קשב וריכוז – התלמיד מגלה בעיות/קשיים בקליטת חומר בכיתה (קלט/פלט ,מחברות ריקות), התעייפות מהירה והרמת ידיים, התלמיד מגלה קושי בהתמדה בביצוע מטלות, נתינת תשומת לב מוגזמת לפרטים או לחלופין, חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים. התחום החזותי – מוטורי :התלמיד מגלה איטיות בעבודה, אינו מסיים להעתיק מן הלוח כמו חבריו,מסורבלות, חוסר הצלחה או סרבול מוטורי ביצוע מטלות ספורטיביות כגון: שחייה, רכיבה על אופניים, קפיצה, ניתור, טיפוס קליעה לסל ועוד.
במה ההורים יכולים לעזור לילד שאובחן כלקוילמידה? לאחר גמר האבחון ועם קבלת הדו"ח ובו נמצאה לקותו של בנכם, עליכם להבין שילדכם זקוק לאהבה, להבנה, לאמפטיה ולתמיכה ולהדרכה כמו כל ילד /מתבגר אחרובמשך כל שלבי ההתפתחות שלו, אך בייחוד לאחר קבלת תוצאות האבחון שהגדיר אותו "לקוילמידה".
טיפים לילדכם לאחר האבחון:
לקות למידה היא קושי בערוץ אחד או יותר המקשה על ילדכם לממש את מלוא יכולותיו אולם רוב לקויי הלמידה הינם אינטליגנטיים ובהרבה מן המקרים בעלי מנת משכל מעל הנורמה.
הנערים המאובחנים כלקויי למידה לומדים לאחר השרות הצבאי באוניברסיטאות, במכללות, בטכניון ובכל מסגרת שתימצא כמעניינת עבורם והם מגיעים על פי רוב להישגים נאים למרות הלקות וזאת הודות לאבחון מוקדם, לעבודה נכונה שנשענת על החוזקות ולרכישת אסטרטגיות שתורמות להם ללמידה יותר אפקטיבית.
להורים תפקיד חשוב ביותר והוא זיהוי ופיתוח יכולותיו של הילד/מתבגר כדי שיהפוך לבוגר תורם ונתרם בקהילה בה הוא חי.
כמו כן, חשוב לזהות ולפתח את יכולותיו ולעודד את מאמציו, הן בתחומי הלמידה העיוניים והןבתחומים אחרים שהוא מתעניין בהם כמו :ספורט, מחול, ציור תנועה ועוד.
ההורים צריכים להתעדכן במידע אודות הלקות, להיות חשופים למידע המתפתח והעדכני, לקרוא ספרות מקצועית שתעזור להם להתמודד טוב יותר עם לקות ילדם.
לאחר סיום האבחון ובמהלך שיחת הסיכום עם המאבחן/ת יש להקשיב, לשאול שאלות שתעזורנה לכם להבין את לקות ילדכם ותעזור לכם להתגייס לטובת קידומו של הילד בבית ובבית הספר תוך הבנה של זכויותיכם וחובתכם כהורים.
לאחר שהבנתם את התמונה המרכזית יש להיפגש עם ילדכם ולהסביר לו את ממצאי האבחון בשפה שיבין תוך הדגמות מתוך האבחון לתחומי היומיום שלו וזאת כדי לגייס אותו לתהליך, לשמוע מה הוא חושב ומרגיש ולתת לו את המקום והזמן להפנים את הלקות, מאפייניה.
כהורים לילד/מתבגר עם לקות למידה עליכם להתמקד בכוחותיו ובכישוריו הרבים והמגוונים.
הפכו להיות מעורבים ומסנגרים במסגרות הבית ספריות, עזרו לו על פי תהליכי התפתחותו לסנגר על עצמו ולעודדו לבקש סיוע בבית הספר כאשר הוא מתקשה בהפנמת תכנים חדשים.
כהורים עליכם לזכור שגם חברתהילדים וקבוצת השווים חשובה ביותר להתפתותו של ילדיכם ליצירת סוציאליזציה והם משמשים כסוכני חיברות . להרבה מן הילדים והנערים שאובחנו עם לקות למידה ישנם קשיים משמעותיים ביצירת קשרים עם בני גילם ואתם צריכים להיות ערים ולראות עם ילדכם יודע להשתלב חברתית. אם אתם מזהים קשיים בתחום החברתי תתייעצו, תיקחו עזרה והכי חשוב תעודדו אותו להזמין חבר/ים ולהעמיק את יחסיו עם קבוצת הגיל.
תשומתלב חיובית, הפחתת עימותים וכללים ברורים ועקביים (הכלל הכי חשוב להתפתחות הילד בכלל ולקוי הלמידה בפרט)בבית הם חלק מהעקרונות שיסייעולילדכם להצטייד בכלים שיעזרו לו לנהל חיים חברותיים מספקים במשפחה ובמסגרותאחרות.
כהורים לילד/מתבגר עם לקות למידה עליכם להיות בקשר שוטף עם בית הספר ובעיקר עם המחנכת המכירה את הילד ואת יכולותיו וקשייו. לאחר גמר האבחון, קבעו פגישה עם הצוות המלמד הכולל את יועצת בית הספר/מחנכת הכיתה ובהרבה מן המקרים גם המאבחנת יכולה לקחת חלק בפגישה זו(בתשלום על מפגש זה)וליידע את הצוות בממצאי האבחון וכן להציג בפניהם את תוכניות העבודה שניבנו לילד ונגזרות מפרופיל הלמידה שהוצג.
כהורים, עליכם להתייחס ברצינות רבה לכל תחומי חייו של הילד הכוללים את התחום הלימודי/התנהגותי/רגשי/וחברתי.
חשוב לזכור שגידול ילד /מתבגר במציאות הפוסט מודרנית הוא תהליך מורכב מאוד על אחת כמה וכמה שגידול ילד בעל צרכים מיוחדים תובע השקעה נפשית וכספית גבוהה ולעיתים על חשבון זמנכם, משאביכם ושל האחאים האחרים במשפחה ולכן יש להתארגן נכון לאחר האבחון, לשמור מקום לכל בני המשפחה ולכם כזוג.
כיום, ישנן קבוצות תמיכה רבות בתחום לקויות למידה וכן מוצעים הנחיות, אימונים והדרכות כשהמטרה היא לצייד איתכם בכלים אופרטיביים להתמודדות עם לקותו של ילדכם.
