גילה קדוש דדון - דוקטורנטית חינוך מיוחד

סיפור אימון אישי של מתבגר

סיפור מתוך המרחב האימוני עם אחד ממאובחני(שם בדוי) תיאור המקרה ותהליך האימון עם גיא

 גיא נער בן ה-16 אובחן עוד בהיותו בן 7 כסובל מ-ADHD, דיסלקציה וקשיי זיכרון.גיא עבר לאורך השנים מספר אבחונים פסיכו-דידקטיים מערכתים שבוצעו על די ועל ידי הקולגה שעובדת איתי. לאחר האבחון התחלתי לעבוד איתו על התחומים רבי המלל תוך עבודה על דיוק בתהליכי הקריאה והפנמת קוד הפענוח באמצעות הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה הנשענות על חוזקותיו-יש כאלה הרבה..

כשבגר שמע גיא שאני עוסקת אף בהנחייה וליווי בוגרים ומבוגרים עם לקויות למידה והיה מוכן לקפוץ למים איתי ולקחת חלק בפיילוט הניבנה.

בשיחה עם גיא הוריו ,הוחלט לאפשר לו להגיע לאימון פעם בשבוע כשהמטרה שאותה הציב בפניי הוא שיפור התחום החברתי והרחבת מעגל זה(גיא חש דחייה חברתית ובדידות חברתית).

נקודת השינוי-הייתה המודעות של גיא למצבו בכל מעגלי החיים וכן הוא זיהה כי הוא סובל מדימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה שלדעתו הושפעה רבות מן הלקות הלמידה המורכבת שלו. לאחר שנים של תסכול הוא חש צורך בשינוי בעיקר בתחום החברתי.

כדי לסייע לו להשיג שליטה רבה יותר בחייו, היה על גיא (ועלי כמאמנת), כצעד ראשון, להכיר את עצמו טוב יותר , תוך זיהוי חולשותיו וחוזקותיו וזאת עשינו באמצעות מודל SWOT. במהלך עבודתי איתו גיא למד להבחין בין התחומים והנושאים בחייו בהם הוא יכול לשלוט ולתעל את האנרגייה אחרת,ובין אלו לגביהם אין לו שליטה ולכן עיסוק בהם לא יביא לשינוי, כמו למשל: העלמת לקות הלמידה.

גיא למד בתהליך האימוני לזהות את הערכים החשובים לו,את נקודות החוזק והחולשה שלו ואת האופן בו הפרעת הקשב ולקויות הלמידה באות אצלו לידי ביטוי ומשפיעות על תפקודו החברתי. למשל, הוא הפך מודע לכך שהוא מגיב לאירועים שונים באופן אימפולסיבי או לכך שקצב עיבוד המידע המילולי האיטי שלו מקשה עליו להצטרף לשיחה ולהבין תוך זמן קצר על מה מדובר, כך שהוא חש בד"כ "מחוץ לעניינים. זיהינו יחד אמונות שליליות שנשא עמו. למשל: "אין סיכוי שאבין אי פעם על מה בני כיתתי מדברים בשיחות שלהם" "כולם יודעים איך למצוא נושאים לשיחה, רק אני לא".

לצד זאת, הוא החל להכיר בתכונותיו החיוביות ואף הגדיר את עצמו כמוכשר ונבון,כיצירתי, בעל חוש הומור, רגיש, נאמן לחברים ואוהב לעזור ובעל מוטיבציה גבוהה לקחת אחריות על חייו ולגרום לשינוי. לאחר היכרות מעמיקה זו, יכול היה גיא להגדיר לעצמו מטרות לטווח קצר וארוך.

אצל רבים מהסובלים מקשיי קשב וריכוז יש קושי ביצירת דימוי מנטאלי של העתיד ולכן הם מתקשים בבניית מטרות לטווח ארוך. תוך כדי האימון, באמצעות הרפיות ודמיון מודרך, ותשאולים עוצמתיים הצליח גיא לדמות את עצמו בעתיד ולבנות תמונת חזון(השאלה אליו הייתה: כיצד אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?), לאחר שכבר השיג את המטרות.

המטרה לטווח ארוך שהגדיר גיא הייתה: "להרגיש שייך לחברה בכיתה ובשכבה,להפסיק עם הלבד והבדידות שנגזרה עליו ולהתראות עם חברים מן השכבה והכיתה" בכל מפגש הוגדרו תת-מטרות שתעזורנה לו להגיע למטרה המרכזית שהוצבה: "במהלך השבוע הקרוב אשב עם בני החבורה אליה אני מעוניין להצטרף בשתי הפסקות לפחות בכל יום. תת המטרה הבאה היתה: "אשב עם בני הקבוצה בשתי הפסקות לפחות ואציע נושא אחד לשיחה לפחות או בדיחה אחת". חשוב לציין, כי החל מהמפגש הראשון, הכלי שהניע את תהליך האימון הוא התשאול העוצמתי .

הכלי המרכזי באימון אצלי הוא "שאילת שאלות "(משום שכל התשובות מצויות אצל המאומן והמטרה היא לעזור לו למצוא את הכוח בתוכו)אסטרטגיית שאילת השאלות מפעילה, יוצרת תחושת אחריות, תחושת שליטה במצב ואווירה של שיתוף ולא של שיפוטיות, כיוון שהתשובות נמצאות אצל המתאמן. לא רק המאמן שואל שאלות. תוך כדי התהליך, לומד המתאמן לשאול את עצמו שאלות פתוחות ולא שיפוטיות. המתאמן עם הפרעת הקשב לומד לעצור בתהליך, לבדוק , לחשוב מראש ולתכנן, כלומר, לרכוש את הדיבור הפנימי, את ה"רווח" בין הגירוי לתגובה, שהיו חסרים לו. במקום לשאול "למה יש לי כזה מזל רע?" "איך אני יכול להיפגע"? הוא למד לשאול " מה אני לומד מהאירוע שהיה על עצמי?" מה אני יכול לעשות אחרת בהזדמנות דומה בעתיד?"מי או מה יעזרו לי כדי להגיע למטרה"? "מי או מה יעכבו אותי"? "איך אתגבר על העיכוב"? תוך סיעור מוחין, פיתחנו יחד אסטרטגיות וכלים אופרטיביים שיעזרו לו להשיג את המטרות והיעדים שגיבש לעצמו והציב בתחילת האימון והוא שיפור התחום החברתי. מיקדנו, בעזרת שאלון נובוטני (Novotny, 1999) ושאלון חברתי של יוסף גלנץ ,את צרכיו במישור החברתי.

 מיקוד הצרכים החברתיים באמצעות השאלונים הוביל את גיא, בעזרתי,לרכישה של מיומנויות חברתיות, כולל מיומנויות של יצירת קשר עם אדם חדש, מיומנויות הקשבה, מיומנויות של הצטרפות לשיחה ועידוד שיחה תוך שיקוף תוכן ורגשות. גיא בחר להשתמש ביומן ולתעד את תהליך עבודתו וכן לרישום ימי הולדת של חברים ובני משפחה, לרישום האירועים החברתיים אליהם הוזמן ולתיעוד אירועים חברתיים אותם יזם. באמצעות תיעוד התהליכים והאירועים הוא הצליח להשיג שליטה באימפולסיביות והצליח למקד קשב לאורך המשימה שהציב לעצמו.

התהליך האימוני לווה בויסות ובקרה, כלומר בדיקת תוצאות, מתן חיזוקים והוקרות , ותכנון ההמשך האימוני לעבר השגת היעדים שאותם גיא הציב בתחילת הדרך. השינוי שחל אצל גיא במהלך שלושה חודשי ההתערבות היה משמעותי מאוד: הוא שינה את הופעתו החיצונית(ההורים התגייסו לתהליך ויחד איתם הלך לרכוש לעצמו מלתחה יותר עדכנית ויותר צבעונית), גיא הסתפר בצורה מודרנית, החל להתאמן במכון כושר בשכונה ועיצב את גופו לתלפיות תוך השלת קילוגרמים מיותרים מגופו , וחש הרבה יותר בנוח במצבים חברתיים שונים. הוא הצליח להשתלב בשיחות בהפסקות עוד בטרם החלה השביתה הגדולה למזלנו, החל לשוחח שיחות ארוכות בטלפון, הכיר את הרכילויות הכיתתיות, הוזמן ומוזמן כיום יותר למסיבות ונהנה מן אירועים חברתיים בביתו כולל הגעה מאורגנת לכיכר רבין כאות הזדהות עם ציבור המורים השובת. הוא אפילו החל לגלות כי להיות "אחד מהחברה" פירושו גם לחוות קונפליקטים בין ערכים שחשובים לו: האם להיענות לבקשת החברים "ולהבריז" משיעור או להישאר בכיתה וללמוד תוך סיכון מעמדו החברתי החדש.

שיטת האימון(מבוסס על מודל שנלמד באגודת "ניצן" והמבוסס על ספרה של הגברת מלי דנינו מנכ"ל ניצן "ההורה כמאמן" ) .

שיטת האימון התבססה על שילוב בין אסטרטגיה תוצאתית ואסטרטגיה תהליכית, תוך שילוב כלים פונקציונאליים ומבניים(כמאבחנת וכתומכת בהוראה מתקנת בסיס ההכרות שלי עם גיא עמוק יותר ובו הוא חש בנוח איתי) בתהליך האימוני הייתי צריכה לא פעם למקד אותו ולמטרות ואף ביקשתי מהוריו להזכיר לו לקחת חצי כדור ריטלין כדי שהאפקט מן הפגישה תהיה טובה יותר ומחלחלת יותר..

 כלים מבניים וארגוניים: מסגרת שעות קבועה, קשר מאמן – מתאמן, התחברות רגשית, שאלות והקשבה.

כלים פונקציונאליים ואחרים: חסמי הצלחה, ערכת האושר,ערכת הפירמידות, ערכת ההחלטות, ערכת תחומי התוצאה, ערכת יעד, גיוס ומנוף משאבים וחשיבה ראשונית לגבי, מיסוד דפוסי ביצוע והשגת תוצאות, כלי בקרה, הערכה, מדידה ותיעוד.

תהליך האימון מפגש ראשון, שני, שלישי ורביעי שיחת היכרות מפורטת וארוכה שבמהלכה סקר המתאמן את חייו על פי סדר כרונולוגי , תוך התייחסות לארבעה מישורי חיים: -לימודים, משפחה, תרבות הפנאי,וחברים. (המטרה במפגשים אלה היה זיהוי הערכים של גיא, בניית החזון, הגדרת המטרה האימונית,)

המתאמן הגדיר את סיבת בואו לתהליך האימון בשני תחומים מרכזיים:

 

1- שיפור התקשורת עם בני גילו ויצירת קשרים איכותיים עם קבוצת השווים בבית הספר ומחוצה לה.

 2- חיפוש איזון מרבי בין לימודים, משפחה וחברים תוך התייחסות לתרבות הפנאי שלו.

בסיום הפגישה הרביעית נתבקש המתאמן לקבל משוב ממעגלים קרובים (משפחה, חברים ומשמעותיים אחרים) לגבי שיפור התקשורת הבין-אישית.

מפגש חמישי המתאמן הגדיר את תמונת העתיד והתבקש לומר אותו במשפט חזוני ועוצמתי שיהפוך להיות מנטרה בתהליך האימון.

בסיום הפגישה התבקש המתאמן לכתוב את טקסט החזון.

מפגש שישי ושביעי עבודה משותפת על טקסט החזון ובדיקת ערכי המתאמן.

מפגש שמיני סקירת טקסט החזון עפ'י תחומי התוצאה. בסיום הפגישה הביע המתאמן רצון לשכתב את טקסט החזון.

מפגש תשיעי סריקה משותפת של טקסט החזון המשוכתב, זיהוי כיוונים חזוניים חדשים, ובירור נוסף של עקרונות ההצלחה וערכי המתאמן.

מפגש עשירי ואחד-עשר מעבר לרמה המעשית באמצעות ערכת 'תחומי התוצאה'. - סריקת החזון וזיהוי תחומי פעילות מרכזיים. - הגדרת תפוקות ומדדים בכל תחום פעילות. - השוואה בין תחומי הפעילות כפי שבאו לידי ביטוי בטקסט החזון לבין טבלת תחומי התוצאה. - ארגון תחומי הפעילות המרכזיים עפ'י סדר העדיפויות והגדרת התפוקות בתוך שלושת התחומים הנבחרים. - בחינה מחודשת של ערכי המתאמן והלימתם עם התחומים והתפוקות שהוגדרו בתחילה על ידו..

מפגש שנים-עשר איתור והגדרת מטרה. - בחירת תפוקה מועדפת אחת מתוך שלושת תחומי התוצאה המשמעותיים ביותר למתאמן. - בירור כיצד כל תפוקה משפיעה ומקדמת את מימוש החזון. - בדיקה מחודשת להתאמה בין התפוקות המועדפות לבין מערכת הערכים של המתאמן. -

 ניסוח מטרה המתארת שלוש תוצאות אסטרטגיות שצוינו בתחומי התוצאה - חשיבה משותפת עד כמה מימוש המטרה שנוסחה מקרבת את המתאמנת למימוש מפת התוצאות האישיות. בסיום המפגש אותרו והוגדרו מהי התפוקה המועדפת הראשונה יעד מרכזי ועוד שני יעדי ביניים, והתחלנו לגבש כלי מדידה ומדדי הצלחה.

החזון

 משפט החזון של גיא לחיות חיים חברתיים מלאים ושלווים, מלאי משמעות ועניין, תוך פיתוח אישי, תרומה והשפעה על הסובבים אותי, באיזון ושילוב עם חיי חברה טובים יותר ואיכותיים יותר.

טקסט החזון למצוא את השלווה והאיזון הפנימי ביומיום, בין הלימודים וחיי החברה והמשפחה ליהנות ולהתפתח מבחינה אישית בכל אחד מתחומי החיים (לימודים, חברים ומשפחה כולל שיפור התקשורת בינו לבין אחיו), חברה להמשיך להתקדם לקראת בניית קשרים חברתיים טובים יותר, לקיחת חלק פעיל בדיונים החברתיים תוך לקיחת סיכונים. פנאי ושונות להמשיך לפתח את התחביב המתגמל(חדר כושר, כדורסל), ולצרף גם את חבריי החדשים.

 ערכי המתאמן וסל המשאבים שהועלו מן המפגשים ערכיים אישיותיים:

נעימות פתיחות מרבית נינוחות סבלנות יכולת חשיבה לטווח הקצר נאמנות רגישות כמיהה לקבוצת שווים

ערכי אתיקה ומוסר יושר אמינות ערכים מרכזיים פנימיים משמעותיות התפתחות אישית התבגרות מכובדת ומכילה ערכים מרכזים חיצוניים.

 שני הערכים המרכזיים: - יציבות - נינוחות. ערכים חיצוניים נוספים: - דבקות במטרה - זרימה - נאמנות - אותנטיות - נתינה - אמיתיות - יוזמה - מחויבות (נותן הרגשה כי יספק את "הסחורה")

 סיכום התהליך: גיא מאובחן יקר שלי, הלומד כיום בכיתה יא' עבר שני אבחונים מקיפים אצלי תוך תמיכה בהוראה מתקנת בתחומים רבי המלל. משפחתו וגיא פנו אליי כדי שאתמוך את המעגל החברתי שלו ושאעזור לו למצוא בתוכו את הכישורים הרצויים בקבוצת גיל זו. במהלך המפגשים האימוניים שלנו נחשף גיא ליכולותיו ולכישוריו ואף עשה כברת דרך ארוכה. השביתה הגדולה קצת הכניסה אותו למתח משום שחשש שהוא לא ייפגש עם חבריו הישנים חדשים שלו אבל הוא התבדה ונקודה זו הפכה לצמיחה נוספת עבורו ועבורי. בטוחני שהשיקופים שנערכו תרמו לו להתבונן פנימה והחוצה ולמצוא את גיא רב הצבעים שיכול גם להיות חברתי כשרק נערכים נכון ומחשבים את התהליכים.

 

.

דרונט בניית אתרים