מהי לקות למידה

לקויות למידה הן הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, שנובעים משיבושים בתפקודי המוח האחראים על תהליכים קוגניטיביים, והבסיס המשוער להם הוא נוירולוגי. ללקויי למידה בדרך כלל יכולת אינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אך הם מגלים קשיים שונים בתפקוד הקוגניטיבי,שכולל תפקודי שפה וחשיבה, התמצאות במרחב ובזמן, זיכרון, קשב וריכוז, וכן קשיים ביכולת המוטורית ובתאום תנועתי- תפיסתי. קשיים אלה הם כנראה המקור לבעיות הסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות. לקויות הלמידה מלוות לעיתים קרובות, בבעיות רגשיות, מנובעות מכישלונות חוזרים ומתחושת חוסר אונים, המובילים להתפתחות של דימוי עצמי וחרדות http://web.macam.ac.il/~ltami/maya/4.htm  .
לקויי למידה שכיחים הם:
ליקויי קשב וריכוז - הפרעת קשב היא ליקוי ביכולת להגיב לגירוי רלוונטי לסיטואציה מתוך כלל הגירויים המופעלים בזמן נתון על האדם, שתוצאתה הסחת דעתו מן העניין המרכזי הנדון בזמן נתון. הפרעת קשב היא בעיה אורגנית, שנובעת מאיטיות וחוסר עקביות בעיבוד האינפורמציה במוח, ולעיתים קרובות נתפסת כהפרעת התנהגות. ביטוייה של הפרעת חוסר הקשב הם: חוסר ארגון ונטייה ל"בלגן", חולמנות, שכחנות, קושי להתמקד בדברים והסחת דעת מהירה, לעיתים הילד רגוע מבחינה תנועתית אך אינו מרוכז. כשליש מהילדים הסובלים מהפרעה בקשב סובלים גם מליקוי למידה כלשהו. לעיתים רבות הפרעת הקשב מלווה בתנועתיות יתר המכונה  ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder)-
היפראקטיביות היא תופעה התפתחותית הפוגעת בטווח הקשב והריכוז, ומתבטאת בחוסר איפוק, אימפולסיביות, קושי לציית לחוקים והוראות, קושי לשלוט בכעס או בתסכול ותנועה מתמדת http://web.macam.ac.il/~ltami/maya/5.htm
דיסלקסיה (ליקויי קריאה) - ליקוי קריאה נובע משיבושים ספציפיים בתהליכים ובתפקודים הכרחיים המפריעים לעיבוד מדויק של הגירויים, ומונעים מתן תגובה הכרחית נכונה ומובנת. הילד הדיסלקטי מתקשה בקריאת מילים דומות באיות ובצליל, בפענוח מילים ארוכות ומשמיט הברות ומילים. קריאתו מסורבלת והוא נוטה במהלכה להיפוך ושיכול אותיות,ולכן גורמת לשעמום ולאי רצון לקרוא.לעיתים קרובות הקשיים בקריאה מלווים בקשיים בכתיבה.
http://web.macam.ac.il/~ltami/maya/7.htm
דיסגרפיה (ליקויי כתיבה) - קושי בכתיבה שמתבטא בכתב יד שאינו קריא או ואותיות מעוצבות בצורה לא קבועה או שניהם ביחד, איטיות בכתיבה או כתב יד קטן מאוד. בכל מקרי הדיסגרפיה- הכתיבה דורשת השקעה מופרזת של אנרגיה, התמדה וזמן. הפרעה זו גורמת לקושי משמעותי ברכישת הישגים אקדמיים או ביצוע תפקודים יומיומיים הקשורים בכישורי כתיבה, ועלולה לעכב את פיתוח היכולת להבעת רעיונות. תלמיד דיסגרפי שוכח מה התכוון לכתוב כאשר תשומת ליבו מוקדשת למאמץ לזכור היכן להניח את העיפרון וכיצד לעצב את האותיות, ולכן מתקשה למקד את הקשב http://web.macam.ac.il/~ltami/maya/6.htm
דיסקלקוליה (ליקויים בחשבון) - קשיים בהבנת הילד את מושג המספר בהיבט הסידורי, בהיבט הכמותי ואת הקשר ביניהם, שגורמת לאי הבנת המשמעות של הפעולה המתמטית, כגון: חיבור וחיסור. משום כך הוא מתקשה להמחיש פעולות מתמטיות במונחים כמותיים ונוטה לתארם במונחים איכותיים.http://web.macam.ac.il/~ltami/maya/8.htm

תיאור התסמונת הכוללת
התמונה של ליקויי למידה מתבטאת במגוון רחב של תופעות שלא כולן מצויות בילד אחד. לכן תיתכנה תמונות שונות שהמשותף ביניהן הוא המקור העיקרי לתווים הדומים המתגלים בממצאי האבחונים, כמו למשל פרופיל לא סדיר במבחני אינטליגנציה, המשקף התפתחות לא סדירה של מיומנויות למידה בסיסיות(כגון תפיסה חזותית או שמיעתית), או ליקוי בהתפתחות המיומנויות הנרכשות(כמו יכולת קריאה ו/או כתיבה ויכולת לרכוש ידע כללי הנלמד בדר"כ מהסביבה הספונטאנית, ללא טיפוח מיוחד).
 למידה ורכישת ידע מתבצעות באופן שוטף בתהליך מוגדר בשלבים. תהליך זה בנוי  מתחנות ורק מעבר מוצלח של כל התחנות הבונות את תהליך רכישת הלמידה, יבטא הליך למידה תקין. במידה ואברי החושים האחראיים להעברת האינפורמציה למוח  תקינים אך עיבוד האינפורמציה במוח, זיכרון האינפורמציה או שליפתה בזמן רצוי פגומים, ניתן לדבר על נוכחות של ליקויי למידה.
 ליקויי למידה מתגלים בדר"כ בגילאים בהם לומדים הילדים במערכת מוסדית מוסדרת בגן או בבית הספר. ברוב המקרים מתגלית הלקות לאחר שהילד צבר פער משמעותי בין ביצועיו בפועל לבין הביצועים הצפויים ממנו בהתאם לגילו הכרונולוגי ומנת המשכל שלו. לקויות למידה נמשכות ומתקיימות לרוב גם בבגרות ואף עלולות להוות בעיה ברכישת הקריירה העתידית ובחיים החברתיים (הבר,1990, דרעין,   2001ספקטור, 2000).
 תלמידים לקויי למידה מגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות  למידה  בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) ובשימוש בהן, וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי, כגון : תפקודי שפה וחשיבה, בתפיסה, בהתמצאות המרחבית, בזיכרון, בקשב ובריכוז,  בתפקוד המוטורי, בתיאום התפיסתי-תנועתי, בארגון ועוד.לעיתים קרובות יש לילדים אלה בעיות הסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות. הפרעות אלה מלוות על פי רוב בקשיים רגשיים, עקב כישלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות (רבקה קדרון, 1978).