לקות למידה - הגדרות

ליקויי-למידה
 הגדרה ואבחנה מבדלת
ליקוי למידה הוא מונח שאומץ ע"י מומחים רבים לשם הגדרת לקויים הנגרמים כתוצאה מהפרעות נוירולוגיות. מונח זה מתאים לילדים ולמבוגרים עם בעיות וליקויים בתפקודי המוח הדורשים למידה והסתגלות.
נושא ליקויי הלמידה מהווה מזה מספר שנים, יעד להתוויית מדיניות והטמעתה במערכת החינוך הישראלית. לאור הרלבנטיות הגבוהה של הנושא בעבודתי, כפי שבאה בין השאר לידי ביטוי באבחונים הרבים והמגוונים שנערכים בקליניקה שלי, ולנוכח סוגיות הקשורות בדיונים משפטיים, מצאתי לנכון לחקור את ההגדרות המקובלות למושג "ליקויי למידה". הגדרה נכונה של המושג הנה מפתח לקביעת האבחנה המבדלת, האבחונים הנדרשים לקביעתה וכן, לצורך המלצה על דרכי הטיפול המתאימות לתלמיד הסובל מלקות למידה. לפיכך, בחרתי לסקור לעומק את התפיסה המקובלת במערכות החינוך השונות בעולם המדעי ובחקיקה.
החקיקה חשובה לא פחות משום שהיא מאפשרת לאדם הנבחן בניית תוכנית התערבות נכונה ומותאמת ללימודיו ביסודי, בתיכון או באקדמיה.
 מושגים מוקדמים משנות ה-60:
המונח ליקויי למידה עבר שינויים במהלך השנים, החל מנזק מוחי מזערי וכלה בתפיסה המקובלת בימינו ביחס לליקויי למידה.
 
המונח נזק מוחי מזערי MBD) – יוחד על ידי Clements 1961)לילדים בעלי אינטליגנציה קרובה לממוצע עם הפרעות למידה והתנהגות הקשורות למערכת העצבים
 
ההגדרה של "ליקויי למידה" הופיעה לראשונה על ידי ) 1962,1963 Kirk, S.  (:
" ליקוי למידה מתייחס לפיגור, הפרעה או אחור בהתפתחות באחד או יותר מהתהליכים של דיבור, שפה , קריאה, כתיבה, חשבון, או תחום למידה אחר הנובעים מפגם פסיכולוגי הנגרם על ידי דיס פונקציה מוחית אפשרית ו/או הפרעות אמוציונאליות או התנהגותיות. הוא אינו נגרם על ידי פיגור שכלי, חסך חושי, או גורמים תרבותיים או גורמי הוראה."
 
במונח זה נכלל המושג שלילה (Exclusion) של גורמים מפריעים אחרים לתהליכי עיבוד פסיכולוגיים .
 
מאז שנות הששים חלה התפתחות בידע ובמחקר שהולידה המשגות חדשות לליקויי למידה. מדינות שונות בעולם המערבי אימצו הגדרות מסוימות, לאור קביעתן של ועדות מומחים.  הגדרות אלה מהוות בסיס להגדרת זכויותיהם של תלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.
 
להלן ההגדרות המקובלות כפי שמופיעות: במגדירים רפואיים רשמיים, במסמכים רשמיים של ועדות לאומיות שונות ובחקיקה.
 
א. הגדרות "ליקויי למידה" במגדירים רפואיים רשמיים
DSM-IV(1994) ,DSM IV TR (2000)  – המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (Diagnostic And Statistical Manual of Mental Disorders 4th ed. American Psychiatric Association):
 
"אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון, או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה."
 
  ICD – 10 – מדריך ההפרעות הנפשיות וההתנהגותיות של ארגון הבריאות העולמי (1992) המקובל על מערך בריאות הנפש ומשרד הבריאות בישראל (International Statistical Classification of Disuases and Related Health Problems 10th Revision) ויצא לאור בתרגומו לעברית על ידי איגוד הפסיכיאטריה בישראל בשנת 1995:
 
במדריך זה לקות למידה מסווגת בקטגוריה של "הפרעות בהתפתחות הנפשית" תחת המונח "הפרעות התפתחותיות ייחודיות במיומנויות למידה   (ההיב"ל SDDSS )"    (81F) הכוללות קבוצות של הפרעות, המתבטאות בליקויים משמעותיים ייחודיים ברכישת מיומנויות לימודיות. ליקויי למידה אלה אינם תוצאה ישירה של הפרעות אחרות (כמו: פיגור שכלי, חסרים נוירולוגיים, קשיי ראייה או שמיעה שלא טופלו או בעיות רגשיות), אף שהם עלולים להופיע יחד עם מצבים אלה. תכופות חלות ההיב"ל בשילוב עם תסמונות קליניות אחרות (כמו הפרעת קשב והפרעה התנהגותית), או עם הפרעות התפתחותיות אחרות (כמו הפרעה התפתחותית ייחודית בתפקוד מוטורי, או הפרעה התפתחותית ייחודית בדיבור ובשפה).
 
ב. הגדרות המקובלות על ועדות מומחים לאומיות
בהגדרת ה-NJCLD (National Joint Committee On LD)הוועדה הלאומית המאוחדת ללקויי למידה בארה"ב 1994:
 
"ליקויי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאת בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש בהקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות.
הפרעות אלו הן פנימיות לפרט, מניחים שהן נובעות מדיס פונקציה נוירולוגית מרכזית והן יכולות להופיע לאורך מעגל החיים. על אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית וחברתית), או תנאים חיצוניים (הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה), אין ליקויי הלמידה מהווים תוצאה ישירה של תנאים אלו."
 
הועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים לקויי למידה , אשר מונתה על ידי שר החינוך התרבות והספורט ושר המדע, בראשותה של פרופ' מלכה מרגלית , 2000,1977 מאמצת שתי הגדרות במסמך הסיכום שלה:
 
 הגדרת ה – DSM IV שהוזכרה בסעיף א: הגדרות רפואיות רשמיות, והגדרת ה – NJCLD  המוזכרת בסעיף ב לעיל. הועדה מציינת שההגדרה של ה-  NJCLD: "מקובלת על חוגים רחבים של אנשי מקצוע בתחום לקויי הלמידה." כן היא מציינת כי:" ההגדרה המופיעה בחוזרי המנכ"ל 1996 דומה במרכיביה להגדרות שנזכרו להלן, וכמוהן מתייחסת לפער משמעותי בין מדד אינטליגנציה ( IQ ), למדדי הישגים, שאינו מוסבר באמצעות פיגור שכלי, פגיעות חושיות וחינוך לא מתאים. כלומר, המונח מתייחס לתלמידים שניתן היה לצפות כי ילמדו בצורה נורמטיבית אך הישגיהם בלמידה נמוכים בצורה עקבית ופוגעים בסיכויי העתיד שלהם."
 
שתי הגדרות שאומצו על ידי ועדת מרגלית הן ההגדרות המופיעות בחוזרי המנכ"ל 2000  ובחוזר מנכ"ל 2003.
 
בחוזרים אלה הודגשו התנאים האופרטיביים מההגדרות לצורך אבחנה של לקות למידה:
1.      קיים פער משמעותי של שנתיים(2) בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כתתו.
קיים פער בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.
 
הגדרת  משרד החינוך האמריקאי USOE  -  1977 United States Office of Education 1976 -  :
 קובעת קריטריון ספציפי לזיהוי לקות למידה בהתבסס על פער בין יכולת לבין הישג ושלילה של תנאים אחרים. קריטריון זה קובע בפועל מי מן המאובחנים בארה"ב זכאי להטבות שונות בהיותו מוכר כלקוי למידה באופן פורמאלי:
 
"תלמיד יוגדר כסובל מלקות למידה ספציפית כאשר קיים פער חמור בין היכולת האינטלקטואלית לבין הישגיו באחד או יותר מהתחומים הבאים: הבעה בעל פה, הבעה בכתב, הקשבה, הבנה או הבנת הנקרא, מיומנויות קריאה בסיסיות, חישובים מתמטיים, הבנה מתמטית או איות. "פער חמור" יוגדר ככזה כאשר ההישגים בתחום אחד או יותר נופל/ים לפחות ב – 50% מרמת ההישג הצפויה, על פי גילו כאשר לוקחים בחשבון התנסויות חינוכיות קודמות".
USOE, 1976,P.52405) )
 
המונח "לקות למידה ספציפית" משמעותו הפרעה באחד או יותר מתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים המעורבים בהבנה או בשימוש בשפה, דבורה או כתובה, שעשויים לבוא לידי ביטוי בפגם ביכולת להקשיב, לדבר, לקרוא, לכתוב או לאיית או לבצע חישובים מתמטיים. המונח כולל תנאים כגון: מגבלות בתפיסה, פגיעה מוחית, דיס פונקציה מוחית מינימאלית, דיסלקציה, ואפזיה התפתחותית. המונח אינו מתייחס לילדים בעלי לקויות למידה שנגרמו באופן ראשוני על ידי: מוגבלויות ראיה, שמיעה או מוטוריקה, או פיגור שכלי או הפרעה רגשית
 
 עדכונים בועדות לאומיות שנערכו בשנים האחרונות                            
ההגדרה המקובלת על ידי LDAC – ארגון ליקויי הלמידה של קנדה Learning Disabilities Association of Canada)) מינואר 2002 היא הגדרתו של ה-LDAO   -  – האיגוד ללקויי למידה של אונטריו בקנדה  Association of Ontario Learning Disabilities (2001).
 
"ליקויי למידה" מתייחס למגוון של הפרעות אשר משפיעות על רכישה, זכירה, הבנה, ארגון או שימוש במידע מילולי ו/או לא-מילולי. הפרעות אלה נובעות מלקות באחד או יותר מהתהליכים הפסיכולוגיים הקשורים ללמידה *, ביחד עם יכולות אחרות החיוניות לחשיבה והסקה, שהן  ממוצעות. ליקויי למידה הם ספציפיים, ולא מוגבלויות גלובליות, וככאלה, הינם נבדלים ממוגבלות אינטלקטואלית.
 
לקויי למידה נבדלים בדרגת החומרה שלהם, והם מתערבים (מפריעים) באחד או יותר מתהליכי הרכישה ו/או השימוש במיומנויות החשובות הבאות:
o       שפה דבורה   (לדוג': הקשבה, דיבור, הבנה)
o       קריאה   (לדוג': פענוח, הבנה)
o       שפה כתובה   (לדוג': כתיב, הבעה בכתב)
o       מתמטיקה   ( לדוג': חישוב, פתרון בעיות)
 
ליקויי למידה עשויים לגרום לקשיים במיומנויות הארגון, תפיסה חברתית ויחסי גומלין חברתיים.
המגבלה היא בד"כ לכל החיים. יחד עם זאת, השפעותיה יכולות לבוא לידי ביטוי שונה במעגל הזמן, תלוי במידת ההתאמה  שבין הדרישות הסביבתיות לבין המאפיינים של היחיד.
ליקויים מסוימים  עשויים להתגלות בתקופה הטרום- בית ספרית, בשעה שליקויים אחרים מתגלים בגיל מאוחר יותר. במהלך שנות בית-הספר ניתן לחשוב על ליקויי למידה כאשר ההישג האקדמי נמוך באופן לא מצופה, או כשהישג לימודי מושג רק באמצעות רמות גבוהות ביותר של מאמץ ותמיכה.
ליקויי למידה נובעים מגורם או גורמים גנטיים, מולדים או נוירו ביולוגיים. הם אינם נגרמים כתוצאה מהבדלים תרבותיים או לשוניים, הוראה בלתי מתאימה או לא מספקת, מצב כלכלי-חברתי או חוסר מוטיבציה, למרות שכל אחד מן הגורמים הללו עשוי להשפיע על הפגיעה של לקויות הלמידה.
לעיתים קרובות ליקויי למידה קיימים בנלווה למצבים אחרים, בכלל זה: הפרעות קשב, הפרעות התנהגות, הפרעות רגשיות, מוגבלויות חושיות או מצבים רפואיים אחרים.
המושג "תהליכים פסיכולוגיים" מתאר רשימה מתהווה של תפקודים קוגניטיביים. נכון להיום המחקר מתמקד בתפקודים הבאים: מודעות פונולוגית,
זיכרון וקשב, מהירות עיבוד, עיבוד שפתי, עיבוד תפיסתי-מוטורי, עיבוד חזותי-מרחבי, פונקציות ניהוליות (אקזקוטיוויות).
 
ההגדרה, כפי שנוסחה ע"י LDAO  התקבלה כהגדרת עבודה של ארגון לקויי הלמידה של אוסטרליה ב-2002.
 
ג. הגדרות שאומצו בחקיקה
התפיסה שהוצגה לעיל באה לביטוי בחוק הפדראלי בארה"ב כפי שנוסח ב-1977:
 
"לקות למידה ספציפית" משמעותה  הפרעה באחד, או יותר, תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים המעורבים בהבנת או שימוש בשפה, דבורה או כתובה, אשר יכולים להתגלות בקושי ביכולת להקשיב, לדבר, לקרוא, לכתוב, לאיית, או לבצע חישובים מתמטיים. המונח כולל תנאים כגון לקויות תפיסתיות, נזק מוחי, נזק מוחי מזערי, דיסלקציה, ואפזיה התפתחותית. המונח לא מתייחס לילדים שיש להם קשיי למידה שהינם תוצאה ראשונית של בעיות ראיה שמיעה לקויות מוטוריות או פיגור שכלי, או בעיה נפשית, או מחסר סביבתי, או תרבותי, או סוציו אקונומי.                               (Federal Register 42 [1977]p. 60 582) ".
 
ב-3 בדצמבר 2004 הוכנסו תיקונים לחוק זה. הגדרת ל"ל לא שונתה.  עם זאת, יש שינויים בהוראות היישום. להלן ההגדרה המתוקנת:
 
 
"לקות למידה ספציפית":-
 
באופן כללי – המונח "לקות למידה ספציפית" משמעותו הפרעה באחד או יותר מהתהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בהבנה או בשימוש בשפה, מדוברת או כתובה, אשר יכולים להתגלות בקושי ביכולת להקשיב, לדבר, לקרוא, לכתוב, לאיית או לבצע חישובים מתמטיים.
ההפרעות הנכללות – המונח כולל תנאים כגון, לקויות תפיסתיות, נזק מוחי, נזק מוחי מזערי, דיסלקציה, ואפזיה התפתחותית.
ההפרעות שאינן נכללות – המונח אינו כולל בעיית למידה שהינה תוצאה ראשונית של לקויות ראיה, שמיעה, או לקויות מוטוריות, או פיגור שכלי, או הפרעה רגשית, או חסך סביבתי, תרבותי, או כלכלי."