הורים עם כוונות טובות עלולים לעיתים להרוס את סיכוייו לחיות חיים נורמאליים, בגלל היותם חרדים ומעניקי חסות יתר(מקנייל,1989). זהו דחף הורי לתת עזרה לילד סובל. אם הילד מוגן וחוסה בצל משפחתו, ללא קשר עם הנעשה בחוץ, הוא צפוי לקשיים רבים, כאשר יתייצב בפני העולם החיצוני. האנשים בחוץ לא יהפכו לו את החיים לקלים עבורו. לעיתים הגנת יתר היא תוצאה של רגשות אשם. הורה עלול לחוש, כי הוא אשם בבעיות בנו, וינסה לפצותו. הגנת יתר יכולה להיות גם תוצאה של כעס.
ההורים מכחישים את כעסם כלפי הילד, על היותו חריג ובעל צרכים מיוחדים. אם הורה מרחם על בנו, השלב הבא שהילד ירחם על עצמו. רחמים עצמיים יתבטאו בהתנהגות לא חברתית, בעצלנות ובחוסר רצון להתמודד עם בעיות רגילות ויומיומיות. הליקוי הופך להיות הסיבה לחוסר יכולת להתמודד (שרוני,2000).
במקרים כאלה שוכחים ההורים, שלידם אינטליגנציה נורמאלית או אפילו מעל הנורמה, ומתמקדים בילד, שיש לו לקות למידה (עמלה, 2000 ).דבר זה ישלוט בכל מערך חייהם ויגרור בעיות פסיכולוגיות וחינוכיות במשך שנות לימודיו בביה"ס. ליקוי למידה יכול להיות גורם לקשיים תפקודיים רבים, אך אין להשתמש בו כתירוץ. המחקרים בתחום לקות למידה ובתפקודיה מבליטים לרעה את אותה קבוצה של ילדים שזכו להגנת יתר מהוריהם. ילדים אלה מתחמקים מביצוע משימות לא נעימות או כאלה שנתפסות כקשות ע"י הסתתרות מאחורי ליקוי הלמידה (נויס, ומקנייל1989 ).
יש הורים שיתמודדו עם תחושות האשמה על ידי הגנת יתר של הילד,שהיא התנהגות מסוכנת כשלעצמה. ההורה אומנם מצליח לעיתים להקל על הילד בכך שהוא עושה למענו דברים או מונע ממנו לעשות דברים אחרים, שעשויים לחשוף את הלקות, אך בכך הוא חוסם את ילדו מהתנסות, מהתמודדות ומצמיחה.
הגנת יתר היא ביטוי לא מודע לכך שההורים תופסים את ילדם כנכה, כמי שאינו מסוגל להסתדר ולצמוח לבדו, ולכן היא משאירה את הילד בתחושה של אי מסוגלות. תחושה זו מקשה על הילד בעל הצרכים המיוחדים משום שהאמונה בעצמו קטנה והוא עשוי להפוך עצמו למוגבל הרבה יותר מעבר למה שהוא באמת.
ילדים בתוך מסגרת משפחתם נמצאים בקשר מיוחד עם הוריהם ובני משפחה נוספים, הקשר הראשוני הנוצר בין התינוק להוריו מאפשר לקבלו כפי שהוא. ברוב המקרים הילד בעל לקות הלמידה נראה רגיל לחלוטין וללא אפיונים מיוחדים דבר הגורם להורה לא פעם להתמודד עם התהיות ו/או עם האיחור ההתפתחותי.
הורים עוברים שלבים שונים עד שהם מגיעים להכרה בקיומו של ליקוי אצל ילדם ולעיתים מגיבים בהכחשה, כמנגנון הגנה, לאורך תקופה ארוכה. כמו כן, קיימים מצבים רבים שבהם רואים הורים את בנם כילד "רגיל" אם מחוסר ניסיון קודם ואם מחוסר ידע התפתחותי.קיימים קשיים שאינם "חריפים" והם לא באים לידי ביטוי בחיק המשפחה המגוננת, אך הם מתחילים לבלוט כאשר הילד פוגש דרישות סביבתיות חדשות (ספקטור,1999ולינדסי,2004).
