גילה קדוש דדון - דוקטורנטית חינוך מיוחד

מונחון בתחום לקויות למידה

מילון מונחים בתחום לקויות למידה:
 
לקות למידה - הינה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון), על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה, הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. ברוב המקרים תתבטא הלקות בפער גדול בין היכולת הכוללת של היחיד והרמה המצופה ממנו, בהתאם לגילו, ובין רמת תפקודו בפועל. ליקויי למידה, נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב והם מופיעים בדרגות חומרה שונות - החל בליקויים קלים שאין בהם כדי למנוע תפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרות חינוך רגילות, דרך ליקויים המצריכים טיפול ייחודי בבתי ספר רגילים, ועד לליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות, אם בכתות מיוחדות בבתי ספר רגילים  ואם בבתי ספר מיוחדים .
 
אבחון דידקטי - תהליך של זיהוי ומיפוי התנהגויות ואסטרטגיות למידה של המאובחן בכל אחת ממיומנויות היסוד. האבחון הוא כלי לאיתור קשיים, יכולות וזיהוי דרכים להתמודדות. מטרת האבחון לאתר קשיי וליקויי למידה, לנסות להסביר את מקורם (ככל שניתן).
מיפוי נקודות החוזק והנקודות אותן יש לחזק (הקשיים והלקויות), מאפשר לבנות תכנית התערבות מתאימה, שתאפשר למאובחן לצמצם פערים, להתקדם ולשפר הישגים, תוך התחשבות בקשייו מחד וביכולותיו מאידך.
 
הוראה מתקנת -  מטרתה של ההוראה המתקנת היא לסייע לתלמידים מתקשים בכל הגילאים, בהתמודדות עם דרישות בית הספר. התערבות זו דורשת אבחון, הכנת תכנית עבודה וביצועה בשיטות שונות, בהתאם ליכולות ולקשיים של היחיד או הקבוצה. זוהי הוראה מותאמת ספציפית לקשיים האקדמיים ולהיבטים הרגשיים והחברתיים.
 
אסטרטגיה -  היכולת לתכנן ולנהל פעולות כדי להשיג מטרה מסוימת. מטרת האסטרטגיות בקריאה, למשל, הינה לשפר את הבנת הנקרא: היכולת להבין את העיקר ולענות על שאלות במידת הצורך.
 
אוטומציה - היכולת לבצע מיומנויות יסוד (כמו: קריאה, כתיבה, או חשבון), באופן אוטומטי, כלומר, כתהליך המתבצע במינימום מאמץ, במהירות, ביעילות ובדייקנות.

אורתוגראפיה -  היכולת לזהות מילה כתבנית שלמה והיכולת לכתוב אותה על פי המבנה התקין שלה.
 
אוריינות  - יכולתו של האדם להשתמש בשפה (האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה ), לצרכים מגוונים: צרכים מעשיים - יומיומיים , ספרותיים – אמנותיים ואקדמיים – לימודיים.
 
אותיות אהו"י - אותיות המשמשות גם כעיצור וגם כתנועה.
 
שיום - היכולת לשלוף מן הזיכרון שמות של אובייקטים, ספרות, אותיות או צבעים. זו היכולת לקרוא לפריט בשמו במהירות תקינה. שיום מהיר מסייע לקריאה שוטפת. כשהשיום איטי, ייתכנו קשיים ברכישת הקריאה.
 
מודעות פונולוגית - אבחנה במרכיבים הצליליים של המילה. המודעות הפונולוגית נוצרת על בסיס ההגייה. כך, נבנים כישורים שמיעתיים, המאפשרים את בידוד צליל העיצור במילה וכן זיהוי ושימור של רצף צלילי המילה בזיכרון. מודעות זו מאפשרת לבודד הברות, עיצורים ותנועות ולערוך עליהן מניפולציה באופן מודע.
המודעות הפונולוגית כוללת ערנות פונולוגית (למבנה הצליל של המילה), ערנות מורפולוגית (לתבנית הלשונית ולמרכיביה), ערנות תחבירית (למבנה המשפט), ערנות סמנטית (למשמעות המילה) וערנות פרגמאטית (התאמת השימוש במילים למצב נתון).
 
מונחים פונולוגיים  :

• פונמה   - (צליל)  - היחידה הלשונית הקטנה ביותר במילה , יכולה להיות עיצור בודד או תנועה בודדת.
עיצור    - כינוי לכל הגה בלשון הנהגה לעצמו או יחד עם תנועה.
• תנועה   - סימני הניקוד בכתב העברי. קיימות 9 תנועות.
• צרוף     - חבור של עיצור ותנועה.
• הברה   - יחידת דבור המהווה מילה (כמו: קוף), או חלק ממילה (כמו: קו -  פה).
• קוד א"ב - סימנים כתובים המייצגים כל עיצור ותנועה בשפה הדבורה כתובה. הקוד כולל קשר דו סטרי בין הגרף לבין הצליל.
 
תהליך הקריאה  - קריאה היא תקשורת, העברת מסר ממוסר לקולט. מתרחשים בה תהליכי פענוח, הבנה, חיפוש משמעות, עיבוד מידע חזותי ותהליכים לשוניים וקוגניטיביים. קריאה היא היכולת להשתמש במידע כתוב לצרכים פונקציונאליים ולהנאה.

לקריאה שני מרכיבים: מרכיב טכני (פענוח) ומרכיב סמנטי (הבנת הנקרא).
הקריאה מסתמכת על זיהוי, פירוק ומיזוג של  עיצורים ותנועות המרכיבים את השפה, על ניסיון וידע קודם, על שליטה בשפה הדבורה ועל ידע לשוני.
יעילות הקריאה הינה בעלת חשיבות רבה להבנת הנקרא. הקצב, השטף, המהירות והאינטונציה, הכרחיים לקריאה שיש עמה משמעות.
הקריאה השוטפת, היא היכולת לקרוא טקסט במהירות וברהיטות, ללא מאמץ ובאופן אוטומטי כך, שתשומת לב מועטת בלבד, ניתנת לחלק הטכני (זיהוי ופענוח) של הקריאה.
 
בקריאה משתתפים מס' סוגי מעבדים:
המעבד הפונולוגי
- אחראי על המרת האותיות להגאים המקבילים להם, על תרגום הסמל הגראפי לצליל המתאים (תרגום גרפמה לפונמה ופונמה לגרפמה).

המעבד האורתוגראפי - אחראי על זיהוי המילה וקריאתה כתבנית שלמה ללא צורך בתהליכי פירוק והרכבה.

המעבד הסמנטי - אחראי על מתן המשמעות, והיכולת להתייחס לתוכן המילה על סמך ידע וניסיון קודמים בשפה.

מעבד ההקשר - אחראי לבנייה והבנה מתמשכת של תוכן. להקשר, חשיבות רבה בהבנת יחידה רעיונית או מילה בתוך משפט.
 
קריאה גלובלית - היכולת לזהות מילים ולקרוא אותן במהירות ובשלמות.
 
הגישה הגלובלית לקריאה -  גישה להוראת הקריאה, אשר נקודת המוצא בה היא המילה השלמה, כתבנית בעלת משמעות. גישה זו מתאימה לילדים בעלי תפיסה תבניתית טובה. בספרות נקראת גם גישת ה - Top Down.
 
קריאה מצרפת (מפענחת) - זיהוי איטי וסדרתי של אותיות או הברות צירופן למילה שלמה.
 
שטף קריאה - זהו הצירוף של דיוק ומהירות. נמדד באינטונציה נכונה, בקצב נכון ובהבנה.זוהי מיומנות נלמדת.

הגישה הפונטית לקריאה -  גישה להוראת הקריאה, אשר נקודת המוצא בה היא הכרה ושימוש בתנועות כבסיס ליצירת מילים. גישה זו, מתאימה לילדים בעלי תפיסה סדרתית. בספרות נקראת גם גישת ה - Bottom Up.
 
גרפו-פונמי - החיבור בין האות הכתובה (גרף), לבין הצליל (פונמה).
 
מהי דיסלקציה ? - לקות קריאה המאופיינת בקשיים ברכישת השפה הדבורה, בקריאה ובאיות, בהבעה בעל פה או בהבעה בכתב. קשיים אלה, משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח והם אינם קשורים לגיל, למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.
 
הבנת הנקרא - היכולת להבין את המשמעות של טקסט כתוב, היכולת להבין את המסר המרכזי ואת רצף האירועים.
 
הבנת הנקרא כוללת כמה רמות:
ברמה הראשונה
-  איתור הפרטים, דרך הקריאה של  השורות.

הרמה השנייה     - היא רמת הפירוש, הסקת המסקנות ועוד, דרך קריאה גם בין השורות
.
הרמה השלישית - הערכת הכתוב וביקורת, קריאה מעבר לשורות.

לקות  בהבנת הנקרא עשויה להצביע על ליקויי קריאה, ליקויי שפה ו/או הפרעת קשב.
 
הכתיבה - היא מיומנות שפה הנרכשת אחרי התפתחות הדיבור והקריאה, אף על פי שכבר בגיל צעיר מעודדים את הילדים להתנסות בכתיבה. יכולת הכתיבה היא תוצר של התפתחות החשיבה ושל התפתחות נוירו- מוטורית עדינה, והיא תלויה ביכולת התיאום והעברת מסרים בין המערכות  הנוירולוגיות למערכות המוטוריות שבגוף : השרירים. לפיכך, רכישת מיומנויות הכתיבה , דורשת זמן ממושך ואימון רב.                               
הייצוג הגראפי במהלך הכתיבה, משלב מיומנות מוטורית ומיומנות חזותית והוא תלוי ביכולת הקואורדינציה ובתנועות העיניים, למשל קואורדינציה עדינה בין העין ליד; שליטה בזרוע, ביד; שרירי האצבעות; תפיסה נכונה של תבניות וסמלים גראפיים; וזיכרון קינסתטי ( זיכרון תנועתי) של אותיות וסמלים.
 
דיס-גרפיה -  פרושה אי יכולת לשרטט כראוי את צורת האות או הסמל. הדיס-גרפיה מאופיינת בכתב יד לקוי, בכתיבת אותיות שאינן מעוצבות כראוי או אותיות משורבטות ובלתי קריאות, החורגות מעל לשורה ומתחתיה, בכיוון האותיות הפוך, בקווים רועדים או מקוטעים, בשיבושים בהעתקת צורות, בכתיבה לא מאורגנת, ברווחים לא קבועים בין אותיות, מילים או שורות, וכן במחיקות רבות ובחזרה על קו אחד כמה פעמים. במקרים של דיס-גרפיה, ניתן לראות כי הכותב מפעיל לחץ חזק מידי או חלש מידי על כלי הכתיבה.
 
הבעה בעל פה והבעה בכתב - משמעותה עיבוד לשוני, ארגון המידע והיכולת לשחזר תכנים חזותיים ושמיעתיים. הן בהבעה בעל פה והן בהבעה בכתב, נדרשים תפקודים רבים, ביניהם: זיכרון לטווח קצר, הכרת המבנה התחבירי של השפה וכללי השפה, שימוש באוצר מילים ועוד.
ליקויי שפה פוגעים בהבעה בעל פה ובהבעה בכתב.

הטרמה - איסוף מידע לפני (מהמילה טרום, טרם) הקריאה, לצורך הבנה טובה יותר של הנושא או המסר הכתוב. זהו תהליך בו ייעזר הקורא בתמונות, בכותרות, בעיצוב גראפי של הטקסט, ברמזים סמנטיים, במקורות מידע ובידע אישי קודם.
 
שפת המתמטיקה - שפה זו קשורה בפעילויות חשיבה שונות, בהן מנייה ומדידה, חישוב, כימות, הפשטה והסקת מסקנות. היא כוללת בתוכה הן חישובים פשוטים הנלמדים בבית הספר והן הבנת מערכות נרחבות של מספרים וקשרים בין מספרים. העדר מוכנות לרכישת מיומנויות מתמטיות, אם בשל חסך בחשיפה ובהתנסויות ואם בשל חסך בגירויים מתאימים, עלול לפגוע בילד בהמשך לימודיו.
 
דיס-קלקוליה - ליקויי למידה במתמטיקה, מקורם בחסכים בתהליכים פסיכולוגיים: קשיים בתפיסה מרחבית, בתפיסה חזותית ובהכרת סמלים; מיומנויות שפה ותקשורת דלות; זיכרון קצר; ואסטרטגיות למידה קוגניטיביות שאינן יעילות או אינן מותאמות. היכולת לספור, להתאים, להשוות ולהבין הקשרים, תלויה בהתנסויותיו של הילד במשחקים שונים. לדוגמה ילד עם קשיי קשב וריכוז, נוטה פחות מילדים אחרים, להשתתף בפעילויות הדורשות מיקוד, דיוק, מיון והתאמה, וילד שהתפתחותו המוטורית מעוכבת, נוטה פחות להשתתף בפעילויות מרחביות המתוות את הדרך להבנה מרחבית ולתפיסת צורות, מרחקים וכמויות.
לפיכך, ניתן למצוא בקרב ילדים עם ליקויי למידה, חסך במיומנויות יסוד כדוגמת יכולת מיון, שימור, התאמה או יצירת סדרות. כך, נוצר מעין מעגל קסמים: בשל לקות מולדת וקשיים קוגניטיביים נוטה הילד להימנע מפעילויות הדורשות מיומנויות אלה, ובגלל ההתנסויות המועטות, גוברים קשייו.
נוסף על כך, תלמידים עם ליקויי למידה במתמטיקה, מצויים בסיכון רב יותר לחסך באסטרטגיות מילוליות, לשיבושים בתפיסה החזותית – מרחבית ולהפרעות בזיכרון, והם מתקשים בהעברת אינפורמציה מילולית ומספרית למשוואות ולאופרציות מתמטיות. תלמידים אלה, מרבים להשתמש בשיטת הניסוי והטעיה בפתרון בעיות מתמטיות ומתקשים להסביר בעיות או להמחישן.
 
חרדת המתמטיקה - חרדת המתמטיקה היא תגובה רגשית המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט, בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה. מקור החרדה הוא לעיתים פחד מכישלון או מפגיעה בדימוי העצמי, אולם לעיתים הוא פיזיולוגי. בחיי היום יום נדרשת, בדרך כלל, רמת עוררות נמוכה, ואילו במצבי לחץ- בעת בחינה למשל, נדרשת רמת עוררות גבוהה. ילדים עם ליקויי למידה עלולים לפתח חרדת מתמטיקה, כאשר מערכת העוררות הביולוגית שלהם, אינה מגיבה כהלכה במצבי לחץ. רמת עוררות  מופרזת במצבי לחץ, גורמת חרדה כללית, שיבושי חשיבה, חוסר ארגון ונטייה להימנע מביצוע מטלה.
 
הפרעת קשב וריכוז (ADD, ADHD ) - מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלבנטיים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו מראים בנוסף אפיונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות (H) : חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור,  דיבורים ללא מחשבה וכד'.
הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום – רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.

הפרעות קשב וריכוז או בשמם המדעי ADHD או ADD נחשבות כיום להפרעות שכיחות ביותר, וכל מה שקשור אליהן מעסיק הורים רבים. מנתונים של אגודת ניצן ומשרד החינוך עולה, כי כשליש מהילדים המשולבים כיום במערכת החינוך, סובלים מבעיות קלות או קשות בתחום לקויות הלמידה או הפרעות קשב וריכוז. בניגוד לעבר, לא נחשבת כיום הפרעת קשב וריכוז לאות קין על הילד, ובטח לא לקללה שיש להסתיר מפאת הבושה. להיפך! הורים רבים אינם מתביישים להכריז קהל עם ועדה כי הילד שלהם סובל מהפרעת ריכוז כלשהי. שיחות בנושאי אבחונים, ריטלין וטיפולים אלטרנטיביים חדשניים לטיפול בבעיה הפכו לחלק בלתי נפרד משיחות רבות בין הורים. לאחרונה פותחו שיטות אבחון מתקדמות, שיטות לטיפול בבעיה ואף סדנאות בנושא במטרה להקל על חייו של הילד ושל ההורה כאחד.
 
התמצאות במרחב - תפיסת המרחב אשר באה לידי ביטוי בארגון המרחב ובשליטה במושגי היסוד הקשורים למרחב. דימוי גוף תקין, הוא הבסיס להתמצאות מרחבית. ליקוי בהתמצאות מרחבית, מקשה על ההבחנה בכיוון, בגודל, בצורה וביחסים שביניהם.
היכולות ללמוד סימנים גראפיים, לתפוס תבניות מורכבות של אותיות וספרות, רצף של סימנים (מילה או תרגיל חשבוני ) ויחסים במרחב, מותנות בהתמצאות מרחבית תקינה.
 
זיכרון - היכולת לאסוף, לאחסן ולשלוף מידע. סוגי הזיכרון הם רבים ולכל אחד מהם, תפקיד מוגדר: זיכרון לטווח ארוך או קצר, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי, זיכרון מרחבי וזיכרון עבודה (שהוא "מערכת" לאחזקה זמנית ולמניפולציה של מידע, במשך הביצוע  של מטלות קוגניטיביות).
כל למידה מושפעת, בהכרח, מיכולות הזיכרון של הלומד.
 
 
המושגים נלקחו, בין השאר, מתוך:

• "הוראה מתקנת הלכה למעשה" מאת מוריה טלמור, בהוצאת תלפיות- המכללה האקדמית לחינוך, 2003.
*מתוך מחקריי בתואר שני ושלישי "ללוות את דן מעתה ועד עולם"(תואר שני) והשאר בתוך מחקר" מאבחון מערכתי לריכוז מקרים בשיטת חקר ריבוי מקרים".
• "ליקויי למידה" מאת טלי היימן, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
• "אבחון קריאה וכתיבה" מאת נטע גרינבאום ואלינור הראל, 2005.
 
 
 
 

 

דרונט בניית אתרים