גילה קדוש דדון - דוקטורנטית חינוך מיוחד

עצות לתלמידים עם לקויות למידה

 
 
 
התמודדות מוצלחת עם בחינות
רובנו נוטים לדחות מטלות שונות עד שכבר אי אפשר יותר וכך לעתים נמצא עצמנו לומדים לקראת מבחן 3-4 ימים לפני תאריך הבחינה. טעות! כל לומד בעל ניסיון יודע להגיד לך שזוהי שגיאה חמורה להתחיל ללמוד למבחן תחת לחץ.
אז מתי כן כדאי להתחיל? הלמידה הטובה ביותר היא למידה של "נדבך על גבי נדבך" המתרחשת באופן שוטף כל פעם שאנחנו קוראים ומפרשים לעצמנו את שלמדנו בהרצאות היום. איך שלא יהיה, רצוי להתחיל ללמוד לקראת מבחן כבר מספר שבועות לפני - תלוי בהיקף החמר למבחן.
חשוב ביותר להקדיש מחשבה לסגנון הלמידה המועדף - בקבוצה / לבד / בזוג / משולב. למידה בסביבה שקטה / רועשת... לכל אחד יש העדפה. דאגו שהדרך למידה שלכם מתאימה לכם ומאפשרת לכם את מירב הריכוז וקצב למידה המתאים לצרכיכם.
אז איך לומדים כדי להצליח? לא מספיק לקרוא פעם אחת או שתיים את החומר...
אסטרטגיות למידה מומלצות
הערב שלפני הבחינה
בבחינה עצמה
לאחר הבחינה
אסטרטגיות לביצוע מבחן מוצלח
 
אסטרטגיות למידה מומלצות
הכינו לוח זמנים ללמידה לקראת המבחן ותוודאו שתדבקו בו. הקציבו זמן לקריאת החומר, ארגון, העתקה או סיכום המחברת, קריאה וסיכום מתוך מקורות שהם לקריאת חובה לבחינה. תכננו מראש למידה לבד, בקבוצה עם חברים (תיאום מראש של זמנים) או אם תרצו להיפגש עם המורה להבהרת נקודות מתוך החומר.
מאד חשוב לדעת מה יהיה מצופה מכם במבחן. עברו על סילבוס הקורס כדי לראות אם יש שם מידע לגבי המבחן (נושאים לקריאה עצמית לדוגמא!). בדקו עם המורה איזה סוג שאלות ישאלו, אילו נושאים יכוסו, כמה שאלות יהיו, מה אורך המבחן וכדומה.
עברו פעם ראשונה על כל החומר שלמדתם ובדקו -
א. האם יש לכם את כל החומר הנדרש? החסרתם שיעור או חלק משיעור? לא הספקתם לכתוב? הכתב לא ברור? השלימו את החסר בעזרת חברים ללימודים ובעזרת מקורות נוספים המצוינים בביבליוגרפיה של הקורס.
ב. האם כל החומר מובן לכם? האם יש שאלות בלתי פתורות? מושגים ומונחים לא ברורים? בררו עם המרצה והבהירו לעצמכם את שצריך להבהיר.
ג. האם זה  כל החומר למבחן? יתכן שישנם חלקים שלא יכללו. את אלה שימו "בצד" לעת עתה.
כדאי בזמן שעוברים על החומר לסמן במרקר זוהר מושגים ומנחים, משפטי מפתח, כותרות ותת כותרות. עצם הסימון יבהיר לכם בצורה ברורה את המבנה ההיררכי של החומר.
כעת, לאחר שארגנתם את החומר כולו, התחילו ללמוד ולחזור על הנושאים השונים. איך עושים את זה?
הדרך השטחית והפחות מומלצת היא פשוט לסכם ואז לשוב ולקרוא מספר פעמים את הסיכום.
באופן עקרוני, פעולת למידה יעילה כרוכה בעיבוד מנטאלי של החמר הנלמד. בעברית פשוטה - ככל שהמוח שלכם "ילעס" את החומר על ידי פעולות מנטאליות, ככה תזכרו יותר טוב את החומר.
מה הכוונה בפעולות מנטאליות? הנה כמה רעיונות:
א. היכן שרלוונטי, ערכו השוואות בין מונחים / מושגים / נושאים. לדוגמא:
 חמצת מטאבוליתחמצת נשימתיתבססת מטאבוליתבססת נשימתית
pH7.35>7.35>7.45<7.45<
CO2תקין גבוהתקיןנמוך
וכן הלאה...   

בהשוואה הנ"ל גם השגנו סידור ויזואלי נוח של הנתונים וגם הבהרנו לעצמנו בהשוואה מה ההבדלים בין המצבים השונים...
ב. מפו בצורה ויזואלית את הנושאים, המונחים והמושגים:
מה היתרון הגדול של מפת מושגים? מעבר לעובדה שהמפה היא מאד ויזואלית וברורה, המיפוי עצמו מאפשר לכם לראות עד כמה אתם מבינים את החומר שאתם ממפים. למשל האם ידעתם לאיזה כיוון למשוך חץ: האם סכרת גורמת לטרשת עורקים או שטרשת עורקים גורמת לסכרת? כיוון החץ יבהיר זאת היטב.
ג. רעיון נוסף למיפוי הוא בעזרת מפה היררכית או באלגוריתם:
אלגוריתם מראה לנו את ההקשר וההירכיה שבין הנושאים השונים בצורה מאד ויזואלית ונוחה.
אפשר למצוא עוד על הנושא של מפות מושגים כאן.
ד. דרך אחרת ללמוד את החומר היא באמצעות שאילת שאלות (נסו "להכנס לראש של המרצה"  ולחשוב אילו שאלות תישאלו). עשו רשימה של שאלות ותענו לעצמכם (אפילו בקול רם!). בהנחה שלא עשיתם לעצמכם חיים קלים מדי ושאלתם עצמכם שאלות קלות, שיטה זו היא מצוינת לחזרה על החומר. מן הסתם גם תגלו שכדי לשאול שאלות - במיוחד שאלות אמריקאיות - צריך לדעת את החומר היטב !
מה עושים עם כל המושגים וקטעי המידע שאין מה להבין אלא לשנן בלבד?
טוב נו, ברור - תשננו!  גם במקרה הזה, ישנן מספר טכניקות שיכולות לעזור בשיפור הזכרון ומניעת העמסה:
1. יצירת אסוסיאציות ומשחקי מלים (שיהיו מצחיקים ככל שיהיו. מה שעובד- עובד!).(לדוגמא: בהיפרגליקמיה העור ב"היפר" ומתרגש ולכן הוא חם ואדום...)
2. תכניסו את המושגים והפרטים שצריך לזכור לתוך מסגרת סיפורית (היה היתה ילדה קטנה שקראו לה חמצת...).
3. תיצרו מלים שמורכבות מהאות הראשונה של מושגים. אגב יש אתר שמציע משחקי מלים מהרכבים של שמות מונחים!
4. חפשו דימויים למונחים שעליכם לזכור (היפותירואידיזם => יש נטיה להשמנה [כמו היפופותם]).
ערב לפני הבחינה
הכינו עצמכם מבחינה פיזית - התלבשו בהתאם לטמפרטורה הצפויה בחדר הבחינה (האם יש מזגן?). הביאו עמכם שעון, עט ועפרון, מחשבון ומרקר. אם יש דפים שמותר להביא (למשל נוסחאות) - דאגו להכין מראש. אם מותר להכניס דברי אוכל ושתיה למקום הבחינה - הכינו בקבוק מים, מסטיק/ שוקולד (שוקולד מספק אנרגיה מיידית למוח!). 
הכינו עצמכם מבחינה מנטאלית - הזכירו לעצמכם הצלחות קודמות, הזכירו לעצמכם כמה התכוננתם לבחינה. המנעו מדאגה מה עושים סטודנטים אחרים.
דמיינו עצמכם בבחינה - דמיינו איך אתם עוברים על השאלות כשאתם במצב של רגיעה ובטחון עצמי. דמיינו איך אתם יודעים את כל התשובות, מסמנים ומגישים את המבחן. השתמשו בטכניקות הרגעה כדי להפחית תגובות של חרדה. השתדלו להמנע ממצבים מעוררי חרדה או תסכול לפני הבחינה. הקשיבו למוסיקה שעושה לכם טוב...
תדאגו לישון היטב בלילה! אל תנסו "לדחוס עוד קצת חומר" לפני השינה - זה רק ילחיץ, יעורר את המוח וימנע ממכם את הרגיעה שאתם זקוקים לה. בשלב הזה חשוב להפחית לחץ בכל דרך אפשרית: עשו מקלחת מרגיעה, הקשיבו למוסיקה מרגיעה, ראו קצת טלויזיה - כל דבר שישחרר את המוח מהעומס...
לכל הספקנים שביניכם שלא מאמינים לי וחושבים לעצמם "מה היא יודעת, עדיף ללמוד עוד קצת" - נסו במבחן הבא ותראו שהשיטה עובדת!
בבחינה עצמה
דאגו להגיע בזמן! הגיעו מספיק מוקדם כדי להשיג את המקום הרצוי לכם ולשבת ולהרגע, אך אל תגיעו יותר מדי מוקדם כדי שלא יהיה לכם זמן לדאוג ולהכניס עצמכם לחרדה.  אם יש לכם בעיה להתעורר - שימו שני שעונים מעוררים! הקציבו מספיק זמן הגעה וקחו בחשבון פנצ'רים, עיכובים, פקקי תנועה וכדומה!
 
השתדלו להתעלם מאחרים שמתלוננים על קושי החומר, על כך שלא למדו מספיק וכו'. התעלמו באותה מידה מחברים שמשוויצים כמה הם למדו וכמה הם יודעים...אם קשה להתעלם - הביאו איתכם ווקמן עם אזניות!
לאחר הבחינה:
תהליך הלמידה לא מסתיים עם סיום המבחן והגשתו לבוחן. למידה יעילה יותר מחייבת בדיקה חוזרת של יעילות ההכנה והביצוע במהלך הבחינה.
 
איך התכוננתם לבחינה? האם הקדשתם מספיק זמן להכנה? האם הזמן שהקדשתם היה יעיל? האם קיבלתם את הציון שציפיתם לו? למה?
אם הציון לא היה לרוחכם, שוחחו על כך עם המרצה ובדקו דעתו/ה על כך.
אל תזרקו סיכומים!!! שמרו הכל עד סוף הלימודים.
עברו על המחברת / סיכומים והשוו תשובותיכם לכתוב. מה גרם לכם לבחור בתשובות אלה?
בדקו עצמכם - מה למדתם על אופן הלמידה שלכם? איזה גוף ידע נוסף לכם ומה עשו כדי לשמר אותו?
 
אסטרגיות לביצוע מבחן מוצלח:
מבחן שאלות רב ברירה (אמריקאיות):
1. קראו היטב את ההנחיות בתחילת המבחן.
2. עברו תחילה על כל השאלות שבבחינה וחפשו את השאלות הקלות ביותר - אלה שאין צורך להשקיע בהן מחשבה בכלל ("שאלות מתנה"). זהו השלב שבו אתם הכי לחוצים ומציאת שאלות מתנה תחזק את הבטחון העצמי ותחסוך זמן.
3. כעת חזרו לתחילת המבחן והתחילו לענות על השאלות באופן שיטתי:
א. לפני שאתם קוראים את המסיחים השונים - הסתכלו רק על השאלה ("הגזע") והבהירו לעצמכם אם הבנתם את השאלה ואת הנדרש מכם.
ב. סמנו מלים חשובות כגון "בלבד", "פרט ל", "כל", "לא", "אינו", "תמיד", "החשוב ביותר", "העיקרי", "הראשון". עשו זאת גם במסיחים.
ג. צמצמו את מספר המסיחים האפשריים (כל מסיח נותן סיכוי של 25% לתשובה נכונה. אם אתם יודעים בודאות שאין סיכוי שמסיח ד' הוא נכון, הרי שהעלתם את הסיכויים של מסיחים א' ב' ו-ג' ל 33%. אם גם ב' לא נכון בודאות הרי שנשאר לבחור בין א' ל-ג' - סיכוי של 50%).
ד. אין להקדיש יותר מאשר דקה וחצי לכל שאלה (זה המון זמן!). אם לא הצלחתם בפרק זמן זה (פחות או יותר), עזבו את השאלה ועברו לשאלה הבאה. מכיון שלא כל שאלה תזדקק לדקה וחצי, לאחר שסיימתם את השאלות כולן, תוכל לחזור אל הקשות יותר.
ה. לאחר שגמרתם לעבור על השאלות חזרו אל השאלות הקשות הנותרות. יתכן שבשלב זה קיבלתם רמז או אסוציאציה משאלה אחרת שחשבתן עליה ותוכלו לענות יותר בקלות על שאלות הקשות. בכל מקרה - שימו לב כמה זמן נשאר וחלקו את הזמן הזה למספר השאלות שנותרו לכם לפתור.[
ו. כל שאלה שלא הצלחתם בשום פנים ואופן לפתור עד תום הזמן שהקצבתם - נחשו! ככל שצמצמתם את המסיחים (ראו סעיף ג' לעיל), הסיכוי שלכם לענות נכון הוא יותר גבוה.
4. השאירו לעצמכם 10 דקות בסוף המבחן כדי להעביר תשובות לדף תשובות (אם יש), כדי לעבור ולבדוק שעניתם על כל השאלות וכן הלאה. עמדו בפיתוי ועל תשנו תשובות שכבר עניתם עליהם - יש סיכוי גדול יותר לטעות בשינוי מאשר בסימון הראשוני!
הכי חשוב - אל תנסו להיעזר בחבריכם! מעבר לעובדה שאתם מסתכנים בפסילת מבחנכם, זכרו שגם הם בלחץ וגם הם לא יודעים הכל...
 
 
 
טיפים חשובים - איך לא ליפול בשאלות קשות...
 
מבחן שאלות פתוחות:
1.    "שפכו מידע" ישר בתחילת המבחן - אם אתם מפחדים לשכוח כל מיני נתונים, רשימות, תאריכים, נוסחאות, סטטיסטיקה וכדומה - "שפכו" את המידע בצורה נקודתית בדף האחורי של הבחינה.
2.    קראו את הוראות הבחינה היטב. האם אתם אמורים לענות על כל השאלות או על חלקם? האם עליכם לבחור את התשובה הנכונה ביותר מבין כמה תשובות נכונות או למצוא את התשובה היחידה? האם יש רק תשובה אחת נכונה או שיתכנו כמה?
3.    סרקו את כל הבחינה - שימו לב למספר השאלות, האם יש חלוקה פנימית ואם כן איזה חלק נראה לכם יותר קל ואיזה יותר קשה.
4.    תכנית פעולה - תכננו כמה זמן תקציבו עבור כל חלק או עבור כל שאלה. אם יש שאלות עם ניקוד גבוה יותר - תכננו יותר זמן עבורן. התחילו עם השאלות הקלות ביותר. עברו על כל הבחינה וחפשו את השאלות עליהן תוכלו לענות עם עיניים עצומות. לאחר שעברתם על אלה, בדקו כמה זמן נשאר לכם וחלקו את הזמן הנותר למספר השאלות שנותרו. השאירו לסוף כ- 10 דקות לצורך בדיקה, תיקון טעויות, העתקה לדף תשובות וכדומה. בדקו את שעונכם כל הזמן. שימו לב שהזמן לא יברח תחת אצבעותיכם!
5.    קראו את השאלות היטב. אם יש שאלה או תשובות לדוגמא - קראו אותם היטב כי אולי יתנו דוגמא למה שהמרצה מצפה. שאלות מורכבות יש לחלק למקטעים ולקרוא שוב. אם יש מילה שאינכם מבינים - בקשו את עזרת המרצה. אל תנסו לחפש משמעויות חבויות. סמנו במרקר או בעיגול מלות מפתח כגון "פרט ל", "בלבד", "הטוב ביותר", "תמיד", "לא" וכו'.
6.    נחשו בצורה מושכלת. הקיפו שאלות קשות  בעיגול וחזרו אליהן רק לאחר שסיימתם את השאלות האחרות. חפשו רמזים בשאלה ובתשובות האפשריות - האם התחביר מתאים יותר באחת מהתשובות? "תרגמו" מלים או מונחים קשים. אם שתי תשובות נראות נכונות ולפי ההנחיות רק תשובה אחת אפש/רית, בחרו את התשובה הטובה יותר. אם אף תשובה לא נראית, בחרו את התשובה הקרובה ביותר. נחשו רק אם אין ברירה.
7.    היזהרו מטעויות פזיזות - קראו שוב את ההנחיות של המבחן לוודא שמיליתם את הנדרש כהלכה. קראו שוב את השאלות כדי לוודא שהבנתם את שנשאלתם. וודאו שעניתם על כל השאלות.
עוד בנושא "מיומנויות למידה"